כשדייויד בלאט מונה למאמן קליבלנד, הוא קיבל על עצמו את המבחן הגדול ביותר בקריירה שלו. כאשר מספר שבועות לאחר מכן לברון ג'יימס הודיע שהוא חוזר הביתה, למבחן הזה נוספו עוד 20 שאלות פתוחות, זמן הבחינה ירד בחצי שעה ומועד ב' בוטל. ועכשיו נותרו עוד 15 דקות בלבד על השעון של הבוחנת, שבוהה בו בחוסר שקט כשרוב הסטודנטים האחרים כבר יצאו מהכיתה. הדקות הקרובות יכריעו האם בלאט יעבור את המבחן, כדי שאולי בהמשך יהיה לו תואר.
גם במיאמי לברון העביר את המאמן שלו שבעת מדורי גיהנום. אריק ספולסטרה היה מאמן חסר ניסיון או הכרה כשהוא קיבל לידיו את הטריו של לברון, דוויין ווייד וכריס בוש, ובמהלך העונה הראשונה שלהם יחד, ריחפו מעליו סימני שאלה דומים לאלה שמולם ניצב בלאט כעת. למעשה, בארה"ב דווח בימים האחרונים שקינג ג'יימס לא האמין לחלוטין בספולסטרה עד אמצע העונה השנייה שלו בסאות' ביץ'. בלאט יכול לשאוב עידוד מכך.
רק שיש הבדל אחד בין שני המקרים. במיאמי היה לספולסטרה את הגב של פאט ריילי, אחד המאמנים הגדולים בכל הזמנים. בקבאלירס, לנשיא דן גילברט אין מילה של ממש מול ג'יימס. הרי הוא טינף את שמו של לברון בצורה חסרת תקדים כשהוא עזב בקיץ 2010, אבל כשהכוכב החליט לחזור לקליבלנד, גילברט פתח את הדלת בלי לחשוב פעמיים. היחסים ביניהם לא מאפשרים לגילברט לנקוט בעמדה תקיפה נגד ג'יימס כעת.
ולכן המבחן של בלאט גדול הרבה יותר. מעולם לא היה לו שחקן שאפילו דיגדג את לברון מבחינת ההשפעה שלו, אבל כעת הוא מוכרח לרכוש את האמון של הכדורסלן הגדול בעולם. הוא חייב להוכיח לג'יימס שיש לו את הסמכותיות והחוסן המנטאלי, שהוא מסוגל להנהיג. בקיצור, בלאט צריך להראות לו מי הבוס. זה יכול להיגמר בפיצוץ וסיום מוקדם להרפתקה של המאמן. אבל זה גם יכול להוליד מערכת יחסים של כבוד הדדי - ואז האפשרויות של הקאבס בלתי מוגבלות.
אז מה עוד למדנו השבוע בליגה הטובה בעולם?
למדנו ש... אנדרו וויגינס סוף סוף נראה כמו הכוכב שכולם מנבאים שהוא יהיה. השבועות הראשונים שלו בליגה היו מגומגמים, אבל במשחקים האחרונים הוא התחיל להבין איך העסק עובד. בארבעה מתוך חמשת המשחקים האחרונים שלו, הוא קלע יותר מ-20 נקודות, כאשר בממוצע הוא מספק בטווח הזמן הזה 21.4 נק' ב-50.6% מהשדה ו-42.9% מהשלוש. אמנם מינסוטה ממשיכה להפסיד בקצב מסחרר, אבל בקרוב יחזרו ריקי רוביו, ניקולה פקוביץ' וקווין מרטין, ואז זו תהיה קבוצה שתקשה מאוד על היריבות. כך או כך, מסתמן שוויגינס יזכה באחד מתארי רוקי השנה הקלים בהיסטוריה.
למדנו ש... לדמארקוס קאזינס כבר לא אכפת. וזו הנגזרת הכי גרועה מבחינת סקרמנטו לפיטורי מייק מאלון. "בוגי" הוא אחד השחקנים הכי אמוציונליים בליגה, וכשהתשוקה שלו מתועלת בכיוונים חיוביים, יוצאים דברים נהדרים. כמו למשל, בפתיחת העונה. אבל כשהרגשות שלו משתלטים עליו לרעה, הוא חוזר להיות הילד המתפרע של הכיתה. זה מה שקרה השבוע, יום אחד הוא פשוט זורק לרצפה את מרכוס סמארט כאילו מדובר ב-WWE:
ואז, כעבור יממה, הוא פשוט לוקח הפסקה יזומה במהלך התקפה של הקינגס:
למדנו ש... דריימונד גרין עושה הכל. בדרך כלל הנוהל בספורט האמירקני הוא לאפשר לשחקן שנעדר בגלל פציעה, לקבל בחזרה את המקום בהרכב, גם אם מי שהחליף אותו הצטיין. אבל גרין מצליח כל כך בחמישייה של גולדן סטייט השנה, ובמיוחד במשחקים האחרונים, שלסטיב קר אין ברירה אלא להשאיר את דייויד לי על הספסל. גרין אמנם לא מספק יותר מדי נקודות (וזה בסדר - הווריירס מסודרים באספקט הזה עם סטף קרי וקליי תומפסון) - אבל הוא פשוט עובד כמו מכונה. מוריד ריבאונדים, מחלק אסיסטים, חוסם, חוטף ומביא אנרגיות לפרקט. אחרי משחק של 4 נק', 8 ריב', 6 אס', 6 חט' ו-3 חס' נגד מינסוטה, קר הכריז: "זה הופעת ה-4 נקודות הכי טובה שראיתי בחיי". הלילה הוא התעלה על עצמו עם טריפל-דאבל אדיר מול הרפטורס.
למדנו ש... למרות שברוקלין עדיין לא הצליחה למצוא קופצים על דרון וויליאמס וברוק לופז, בקבוצה לפחות יודעים שהם יכולים להסתדר בלעדיהם. מאז שליונל הולינס הוציא את השניים מהחמישייה ועבר לפתוח עם הרכב שכולל את ג'ארט ג'ק, סרגיי קראסב, ג'ו ג'ונסון, קווין גארנט ומייסון פלאמלי, הנטס ניצחו שישה מתוך שבעה משחקים (ההפסד היחיד? לקליבלנד). אז אולי עדיף לברוקלין להיפטר מהם, אבל השאלה היא מי ירצה לקחת אותם ואת המשכורות הענקיות שלהם?
למדנו ש... שלג'יימס הארדן אין בעיה לקלוע לסל בזמן שסנטרים מרביצים לו, אבל ליטוף קטן מקווין מקהייל הופך אותו לילדה קטנה:
למדנו ש... קייל קורבר עשוי להיות החבר הראשון במועדון ה-50/50/90. אתם אולי מכירים את מועדון ה-50/40/90 - רק שישה שחקנים בהיסטוריה קלעו ב-50 אחוז מהשדה, 40 אחוז מהשלוש ו-90 אחוז מהעונשין בעונה שלמה. סטיב נאש, לארי בירד, מארק פרייס, רג'י מילר, דירק נוביצקי וקווין דוראנט עשו את זה, אבל הגארד של אטלנטה מלפרטט עם הישג ענק אפילו יותר. עד כה הוא עומד על 50/51.7/94 - אם קורבר ימשיך כך, זה בהחלט אפשרי. אולי אז יתחילו להעריך את גדולתו כקלע.
למדנו ש... שום דבר לא יעצור את אוהדי הניקס מלהגיע למדיסון סקוור גארדן. אמצע דצמבר, קר, הקבוצה מזעזעת בקנה מידה היסטורי - ועדיין הניקרבוקרס מושיבים ביציעים 19,812 אוהדים בממוצע במשחקי בית. זה מציב את הקבוצה במקום הרביעי בליגה, רק אחרי שיקגו, קליבלנד ודאלאס. מצד שני, אטלנטה (מקום שני במזרח, כן?) מושכת רק 16,015 צופים למשחקי הבית שלה, ונמצאת במקום ה-24 בליגה. לך תבין...
