לפני שנתחיל לדבר על מכבי תל אביב, ויש בהחלט על מה לדבר, מן הראוי שנדבר על הפועל תל אביב. קבוצת האוהדים הקטנה מנצחת פעם שנייה תוך שנתיים את האימפריה האירופית הגדולה מיד אליהו. אם בשנה שעברה זו הייתה הפתעה ענקית, השנה זה כבר נראה נורמלי לחלוטין. אני בספק אם הפועל תרוץ להנפיק חולצות חדשות לאור המאורע, יש להם מטרות יותר חשובות (כמו להישאר בליגה, למשל).
אם בשנה שעברה לפני ואחרי הדרבי התעסקנו בעיקר באוהדי הפועל ובשירי השואה שלהם – אחרי אתמול הצדדים התהפכו. הקהל של הפועל מדהים, הוא שווה לשחקנים שלו כמה נקודות בקלות, וזה עוד לפני שדיברנו על הלחץ על השופטים. כן, יש עדיין כמה שירים קשים לשמיעה, בעיקר כלפי גיא פניני ושמעון מזרחי, אבל יכול להיות שלאור מאורעות הדרבי הראשון של העונה שעברה אפשר בהחלט להגיד ש"פניני התחיל".
לא מעט פעמים כתבתי כאן נגד תופעת "שירי השואה" ביציעי הפועל, ואתמול היה נעים לראות שאכן ההנהלה האדומה עשתה כפי שהבטיחה, ולא נשמעו תזכורות למלחמת העולם השנייה ביציעים האדומים. מאידך, לא מן הנמנע שהשירים על רגב פנאן מגעילים יותר מאשר שירי השואה הידועים לשמצה. בחייאת, זה ספורט, זה כדורסל – איזו סיבה יש לפגוע ביתום? אם הבנתם למה אסור לשיר שירי שואה, אתם צריכים להבין גם את זה.
הפסד כפול
מכבי תל אביב הפסידה פעמיים אתמול. בפעם הראשונה היא הפסידה כשהחליטה להמציא את החוקים מחדש ולמנוע מאוהדיה הנאמנים להגיע לתמוך בקבוצה שלהם. בפעם השנייה היא הפסידה על הפרקט. ולא, אין שום קשר בין שני ההפסדים, מכבי הייתה מושפלת על המגרש באותה מידה גם אם היו 130 צהובים ביציעים.
בשנה שעברה, בטור תחת הכותרת "הפרד ומשול", המלצתי להפריד את הכוחות במשחקי הדרבי. שמכבי יארחו ביד אליהו בלי אדומים ושהפועל יארחו במ"מ אוסישקין ללא צהובים. אלא שההחלטה הזאת צריכה להגיע משיתוף פעולה של המנהלת, של המשטרה ושל הקבוצות. מכבי החליטה לאמץ את המודל – בצורה חד צדדית. התוצאה יצאה פתטית לחלוטין, בעיקר לאור העובדה שבדרבי הקרוב ביד אליהו, אלא אם יקרה משהו מאוד בלתי צפוי, יהיו אוהדי הפועל. והרבה.
אגב, ביציעי הדר יוסף כן היו שלושה אוהדי מכבי תל אביב, שבלטו על רקע הים האדום עם הצעיפים הצהובים-כחולים שלהם. אילן השועל וחבריו בלטו גם לאור העובדה שבתחילת העונה הם ניסו לארגן חרם אוהדים. ההגעה שלהם אתמול למגרש הייתה יכולה להיות בקטע נחמד של הפוך על הפוך, אלמלא העובדה שהם הגיעו גם לכל שאר המשחקים.
מכבי פשוט קבוצה לא מספיק טובה
אז איך זה שהקבוצה שדורסת את אירופה מפסידה שלוש פעמים בליגה הישראלית? נורא פשוט – היא פשוט קבוצה לא טובה. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. הניצחונות של מכבי באירופה הגיעו מול קבוצות חלשות מאוד (הכוכב האדום) לא מאומנות (קובאן) או חלשות ולא מאומנות (פאו). זה ממש לא יספיק בשלב הבא והצהובים יצטרכו לקוות לעוד נסים כמו אלה שהביאו אותה להצלבה בעונה שעברה.
התירוצים של מכבי שמדברים על כך שהיא סובלת מעומס מגוחכים, לאור העובדה שלפני שנתיים מכבי שיחקה בשלוש מסגרות בשבוע מבחירה. גם להאשים את החוק הרוסי שמונהג בליגה הישראלית זו בדיחה – בלו ואוחיון מספיקים כדי לפתוח בחמישייה ביורוליג אבל לא טובים מספיק לישראל?
הקונספציה של מכבי של דיוויד בלאט מתפרקת - וזה קשה לצפייה. הבנייה לרוחב, חוסר האמון בישראלים, ההתבוססות בבינוניות, האמון המוגזם בדווין סמית' שמעולם לא הגיע למשחק חשוב. ולאן למען השם נעלם הטירוף? הפרפקציוניזם המוכר? יכול להיות שלבלאט עצמו פשוט נמאס.
החדשות הטובות, גם לאוהדי מכבי תל אביב, הן שמשעמם לא הולך להיות פה. בזמן שכוכבי הליגה הם מורן רוט ורביב לימונד, שניים שקיצצו להם את הכנפיים במכבי תל אביב (ואני עדין) ומכבי לא מפחידה אף אחד – אפילו טפירו יכול לחלום על אליפות. אבל אל תמהרו להמר נגד מכבי. הסגל שלה עדיין עולה בכמה רמות על כל שאר הקבוצות. וחיה פצועה, אתם יודעים, היא החיה המסוכנת ביותר.