רגע לפני גמר ליגת אורביט תיכונים בין היובל הרצליה לבין עמק החולה/גליל עליון במלחה הערב (רביעי) ב-17:00, הנה מבט על חמישיית העונה של ליגת התיכונים על פי בחירה אישית לחלוטין. המשחק יועבר בשידור חי בערוץ ONE, ערוץ 50, ערוץ 514 בהוט (HD) וב-ONE TV LIVE כאן באתר.
רועי איילון – היובל הרצליה
איילון הוא כפי הנראה השחקן שהראה הכי הרבה תכונות בוגרות מבין כל שחקני ליגת התיכונים העונה. יש לו יד חופשית ממאמנו רוני קאן שגם הדגיש בפני השחקנים באחד מפסקי הזמן העונה כאשר נטו לאבד כיוון: "עם כל הכבוד, תנו את הכדור לרועי".
בזכות הגב שנותן המאמן קל לאיילון להראות מה שהוא יודע, והדברים אינם מסתכמים בקליעה מבחוץ. אמנם חלק מרכזי בסגנון המשחק שלו נשען על קליעה מטווחים ארוכים, אבל רועי הראה לאורך העונה שהוא יודע לחדור לסל בימין ובשמאל, והצליח להגיע לקו העונשין לא מעט.
עוד נקודה חשובה: איילון משקיע ומקריב בהגנה ולא מנצל את היותו הסקורר הראשי, כדי לבקש הנחות בהגנה. הוא השחקן הטוב בקבוצה ועדיין עובד חזק וקשה כמו כולם בשני צדי המגרש. יחד איתו "היובל" הרצליה נהנית מהגנה שהיא בלי ספק מהטובות בליגה.
תומר נתניאל – עמק החולה/גליל עליון
עמק החולה היתה הקבוצה הכי קבוצתית לאורך העונה וקשה לשלוף שחקן אחד מתוכה ולהצביע עליו כעל הטוב ביותר. היו משחקים טובים לרועי עמור, ליהל גרשמן, לבן קדושים ולאחרים לאורך העונה, אבל דומה שתומר נתניאל היה שם כל הזמן עבור עמק החולה.
ספק אם יש לו סיכוי להגיע רחוק בכדורסל הישראלי, אבל נכון להיום נתניאל הוא שחקן שקט וחכם שעושה את הפעולות הפשוטות שלא תמיד שמים אליהן לב, ומרימות את הקבוצה כולה. הוא לא וירטואוז, לא מרחף לשמיים ולא יוצא מגדרו, אבל מעורב בחלק גדול מהמהלכים הקבוצתיים של עמק החולה בהתקפה ובהגנה. נתניאל חוסם וחוטף ונע בלי כדור, ובסופו של דבר גם משיג את הנקודות שלו בכל משחק, לפעמים כמעט מבלי ששמים אליו לב.
יניב סולומון – הגימנסיה הריאלית ראשל"צ
מבחינת כישרון נטו, סולומון הוא השחקן הטוב בליגה. הכישרון נשפך ממנו והוא עושה את הדברים בקלות. סולומון בנוי חזק, גבוה, ריבאונדר מצוין, חודר טוב ובעל טווח ארוך בקליעה מבחוץ. מספרים כמו 25 נקודות ו-13 ריבאונדים הם מחזה שכיח מבחינתו, וישנן כל הסיבות להאמין שהוא עשוי להיות ביום מן הימים גארד לא רע בליגת העל.
בשורה התחתונה, הגימנסיה הריאלית ראשל"צ לא הגיעה לחצי הגמר על אף שסולומון השיג מספרים טובים מבחינה אישית במשחקי ההכרעה. זהו לקח טוב מאוד מבחינתו להמשך הדרך, כי חשוב להבין מוקדם ככל האפשר: שחקן אחד, טוב ככל שיהיה, לא מביא את הקבוצה לתארים. גם לא בליגת התיכונים.
גיא גיל – רוטברג רמת השרון
שני שחקנים בלטו מעל האחרים העונה ברוטברג רמת השרון, דין גולן וגיא גיל. בשני אני בוחר לחמישיית העונה בעיקר בשל הפוטנציאל הרב שטמון בו. רק בחלק קטן מהזמן גיל הביא אותו לידי ביטוי, כמו במשחק נגד עמק החולה בו קלע 28 נקודות, או בזה נגד עירוני ד' אז קלע 36 נקודות. שתי הצגות פנטסטיות.
מבנה הגוף שלו מעט כבד וגם התנועה המגושמת-משהו משקרת, אבל כשהוא תופס את עצמו בידיים גיל הופך להיות אחד השחקנים הסוחפים והמלהיבים בליגה. לפתע הוא עובר בקלות יוצאת דופן את המגרש, דובר כמו סייח צעיר וטס כל הדרך אל הסל בנחישות. אפילו הרוח לא תשיג אותו.
נכון להיום הבעיה המרכזית שלו קשורה לדקות רבות מדי של חוסר יציבות. פעם הוא לוהט, פעם הוא כבוי, פעם אקטיבי ופעם נעלם. יכולת חלשה שלו בחצי הגמר נגד היובל הרצליה היתה בין הסיבות העיקריות לכך שרוטברג רמת השרון לא הגיעה לגמר העונה.
יובל שפרן – הריאלי העברי חיפה
מוקדם לקבוע, אבל שפרן שהגיע עם הריאלי העברי חיפה עד לחצי הגמר, עשוי להפוך לרכז לא רע בעתיד. הקבוצה שלו לא היתה בהכרח פייבוריטית להגיע עד לארבע האחרונות כפי שעשתה, ואם יש מישהו שעומד מאחורי ההצלחה היחסית שלה זה הוא.
שפרן לא מתבייש לקחת על עצמו אחריות הן בחדירה והן בקליעה לסל, ומראה לב גדול על המגרש. הוא משחק בהתלהבות ובאכפתיות רבה, שומר טוב ומזיז רגליים בהגנה, ונהנה מיד טובה בדרך כלל. בחצי הגמר עמק החולה היתה גדולה עליו ועל כמה מהחברים שלו, שהציגו משחק חלש, ובכל זאת שפרן הוא בחירה הגיונית וטובה לחמישיית העונה.
והשם הנוסף: יהל גרשמן – עמק החולה
השארתי אותו מחוץ לחמישייה, אבל בואו נסכם שאם עמק החולה זוכה בתואר יהל גרשמן צריך להיות שם על חשבון שפרן. הקלע מהגליל מרשים מאוד באופן שבו הוא ממוקד במטרה, מחפש את הסל ומכיר יותר מאשר דרך או שתיים לקלוע במיומנות. הוא מהיר, לא תלוי באחרים ויודע לסדר לעצמו מצבי קליעה.
בנוסף, גרשמן לא שוכח לנוע בלי כדור ונהנה גם מראיית משחק טובה ויודע לשתף אחרים. הוא פשוט כל כך אוהב את הכדור והסל, אהבת אמת, אהבה כנה, שלפעמים קצת קשה לו למסור ובואו לא נעשה מזה ביג דיל. לפחות בינתיים.
