לפני שאגיד "אמרתי לכם" בואו נבהיר משהו – אני אוהד את מכבי תל אביב בכדורסל מאז שאני זוכר את עצמי. קיבלתי בהזרקה צהובה לווריד את הגמר של 1977 ואת ברודי. את הגביע השני ב-1981 ראיתי ואני זוכר את החגיגות. אליליי ילדותי ונעוריי היו מיקי, מוטי, סילבר, ארל וויליאמס, ג'מצ'י, דניאל, הנפלד וקווין מגי. בקיצור - אני צהוב. אבל זה לא קשור לאיך שמכבי משחקת היום, והיא משחקת גרוע.
ביום שישי האחרון, אחרי ה-69:59 על שרלרואה כתבתי כאן שכמו שמכבי נראית, ובמשחק שלישי בארבעה ימים, היא הולכת "לקבל בראש" מירושלים. הטוקבקיסטים קיללו אותי, העליבו, זלזלו, וטענו שאני אוהד הפועל. אבל בא ה-67:66 מול לובליאנה ורק חיזק את דבריי. עם המציאות קשה להתווכח, והכל היה ברור מראש, היה רק צריך לעשות את החשבון.
חבל שלא החתמתם את שאראס
העובדות הן שכבר כמה שבועות קלעי החוץ של מכבי לא פוגעים, ובראשם פניני ודווין סמית'. בלו ייתן את השתי שלשות שלו במשחק, אבל לא מעבר לזה. יוגב אוחיון ובורשטיין יקלעו אולי שלשה מקרית, לנגפורד ופאפאלוקאס הם הרבה דברים - אבל קלעי שלשות הם לא, ופרמאר גם לא הוכיח עדיין שיש לו ידית מדהימה. אוי כמה מכבי מתגעגעת עכשיו לשלשות של דרק שארפ. אוי כמה שאראס עם השלשות שלו במעבר היה בחירה הרבה יותר טובה בקיץ מפאפאלוקאס.
ובלי שלשות, בלי נקודות קלות במעבר ומתפרצת - שהלכו לאיבוד עם החלפת כל הקו האחורי, ובלי הנקודות של פרמאר (לא פגע מול שרלרואה ולובליאנה, פצוע מול ירושלים) בכניסה לסל - מכבי בבעיה לעבור 70 נקודות, אפילו בנוקיה. עובדה שזה לא קרה לה שלושה משחקים רצופים. בשני המשחקים הראשונים ההגנה החזיקה את היריבות על פחות נקודות, אבל מול ירושלים, עם נעימי, ורנאדו, כדיר ורנדל בשיאם - ההגנה התמוטטה, ירושלים שלטה במשחק והכתיבה את הקצב החל מהרבע השני, ומכבי נעצרה על 64 נקודות.
אף אחד לא מפחד מסופו
עם מה נשארנו? סופו, אליהו והנדריקס. האמת? אני מת על סופו, אבל הוא בלוף שנועד למכור מנויים. הוא אומנם סנטר אימתני בגודלו, אבל מוגבל מאוד בהגנה, לא ריבאונדר טוב ובהתקפה הוא מוגבל ל-18-20 דקות על המגרש. השנה הקבוצות בכל המסגרות כבר מכירות אותו ולמדו להסתדר עם ה-8-10 נקודות שהוא עושה במשחק (כשהוא עושה). אף מאמן שמגיע למשחק מול מכבי, כולל עודד קטש, לא אומר לעצמו "סופו ינצח אותי".
גם ליאור אליהו, עם כל אהבתי אליו, הוא שחקן מוגבל התקפית והגנתית. מול ירושלים הוא היה חור בהגנה, תשאלו את אלישי כדיר שחגג עליו, ואת בראיין רנדל שעשה לו בית ספר בהגנה. הנדריקס שחקן טוב, אבל הוא זה שנשאר לסתום את כל החורים שמשאירים האחרים, מתמלא בעבירות, מתעייף, והוא אף פעם לא אופציה ראשונה בהתקפה. בכלל, בקבוצה כל כך גדולה כמו מכבי, עם כל כך הרבה שחקנים ומשימות - קשה לשים את הדגש על כל שחקן ושחקן מבחינת מיצוי מירב הפוטנציאל שלו, והנדריקס ואליהו הם דוגמאות בולטות.
הפוליטיקה של בלאט הפסידה
מכבי הגיעה למשחק מול ירושלים כשהיא עייפה מאוד, פצועה (פרמאר), וחסרת מנהיג. יוגב אוחיון, בשנתו הראשונה במכבי, שחקן שהגיע רק לפני שלושה-ארבעה חודשים למועדון, לא יכול להנהיג אותה במשחק כזה. והציוות שלו יחד עם קית' לנגפורד בקו האחורי נדון מראש לכישלון. ההחלטה של דיוויד בלאט להלביש את לנגפורד במקום את פאפאלוקאס הפסידה לו את המשחק. ככה זה כשאתה מביא סקורר ב-900 אלף דולר וצריך להצדיק את הבאתו בפני ההנהלה.
בלאט קיבל החלטה פוליטית שטובה לו, ורעה לקבוצה שלו. ובמאבק הערב בין שני המאמנים הוא הובס על ידי עודד קטש בניהול המשחק, עם רכבת חילופים מטורפת, בלתי נגמרת, ומיותרת. ככה זה כשאתה לא יודע איך לחלק את הכוחות בין שלוש ליגות.
פארגו, הביצה והתרנגולת
את הבאתו השגויה של קית' לנגפורד, שממש לא מתאים לשיטת המשחק של בלאט, ניתן לייחס לחטא הגאווה של ההנהלה. במקום לנגפורד, וכשגרזן השביתה באן.בי.איי הולך ויורד - מכבי היו צריכים להחזיר לקבוצה את ג'רמי פארגו.
פארגו היה יכול להנהיג, ללחוץ, לחטוף, לקלוע ולייצר את אותו משחק לחץ וריצה מפורסם שהפך את מכבי בשנה שעברה מסתם קבוצה לפיינליסטית ביורוליג. ובלי משחק הלחץ והריצה מכבי היא סתם עוד קבוצת יורוליג, שלפעמים מפסידה, פגיעה כמו כולן לפציעות ועייפות.
הו, אותה עייפות מחורבנת, שכמעט הפסידה למכבי את המשחקים מול נתניה ואשקלון. הבעיה של מכבי השנה מתחילה בבניית הקבוצה ובהחלטה ללכת לליגה האדריאטית המיותרת. את 2 מיליון הדולר שהבטיחו באדריאטית (אגב, מישהו ראה את הכסף הזה כבר?) בזבזו במכבי על הרחבת הסגל, ובשביל מה הרחיבו את הסגל? בשביל האדריאטית. ביצה ותרנגולת.
זו העונה של ירושלים? זו העונה של האדומים?
פעם, אומרת האגדה, הגארדים הישראלים הכי טובים היו במכבי. ופעם בכמה שנים היה צומח איזה עדי גורדון או מאיר טפירו שהיה יותר טוב מהישראלים של מכבי וגונב להם איזה גביע. בעונה הזאת הגארדים הישראלים של מכבי נראים כמו בדיחה, שמתחילה ביוגב (כמעט כתבתי ליפין) אוחיון, עוברת לגיא פניני, מתעכבת מאוד אצל טל בורשטיין (למה הוא עדיין בקבוצה?) ונעצרת בג'ון שאייר.
השנה שני הגארדים הישראלים הכי טובים בליגה לא משחקים במכבי. קוראים להם סילבן לנדסברג ויובל נעימי, שניים שויתרו על הכסף הגדול של מכבי ונשארו בקבוצות שלהם. יכול להיות שנעימי סגר עם קופל משהו לפיינל פור שאנחנו לא יודעים עליו? יכול להיות שהשנה זו השנה של ירושלים?