הרחק מההמולה התקשורתית הרגילה שמתלווה למעברם של ספורטאים ישראלים לחוץ לארץ, כדרר השנה כדורסלן צעיר מנצרת בשם כארם משעור, שסיים עונת פרשמן בתוכנית הכדורסל הנחשבת של UNLV, היא אוניברסיטת נבאדה-לאס וגאס.
משעור (1.98, 19), כוכב נבחרת הנוער ומהכישרונות הבולטים של הכדורסל הישראלי בימים אלו, סיים לפני שנתיים קריירת נוער קצרה, אך מרשימה, בעמק יזרעאל. בין היתר, הגיע עם קבוצתו לגמר גביע המדינה מול מכבי תל-אביב וכוכבה דאז, כרמל בוכמן, וכמעט הובילה לניצחון, תוך שהוא רושם הופעה נדירה של 28 נקודות ו-14 כדורים חוזרים, שאף הביאה לזימונו הראשון לנבחרת.
כמו לא מעט שחקנים בשנים האחרונות, ביניהם גל מקל, נמרוד טישמן ובוכמן עצמו, החליט הגארד/פורוורד הצעיר שרגע לפני שהוא פוצח בקריירה המקצוענית, מן הראוי שייצא את גבולות הארץ וינסה את מזלו בכדורסל המכללות האמריקאי.
"למזלי יש לי קרובי משפחה בארצות הברית, ודוד שלי, שעקב אחרי הקריירה שלי, העניק לי את ההזדמנות לבוא ולבקר אותו בלאס וגאס", סיפר כארם משעור בראיון כיצד התגלגל לארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות.
"כשהגעתי, התקבלתי לאקדמיה לכדורסל, עבדתי קשה מאוד והתאמנתי כעשר שעות לפחות כל יום. במהלך אחד מהטורנירים, כמה מאמנים ביקשו ממני לבוא ולשחק במכללה שלהם, מאמנים מ-UCLA, מיאמי וגם מ-UNLV".
ומדוע החליט לבסוף לשחק דווקא בלאס וגאס? "אחת הסיבות העיקריות היא שיש לי משפחה ובני דודים בלאס וגאס", הסביר משעור והוסיף: "אני מאוד אוהב את העיר וגם את האוניברסיטה".
לא מקבל הזדמנות, אבל לא מתייאש
שנתו הראשונה של משעור ב-UNLV, אוניברסיטה ששמה הולך לפניה ואשר זכתה באליפות ה-NCAA ב-1990, לא היתה קלה. הוא שותף רק ב-12 משחקים, בהם קיבל 7.4 דקות בממוצע, ותרם 2.3 נקודות. אבל בשונה מחלק מהשחקנים שציינו לעיל, משעור מבין שקריירת מכללות דומה לריצה למרחקים ארוכים, ודרושה בה סבלנות רבה. הוא לא מתכוון להתייאש ולחזור לארץ."הגעתי מוכן לשחק בעונתי הראשונה", הודה הנער מנצרת, אך הבהיר כי אינו נוטר טינה למאמנו, לון קרוגר, אלא להיפך: "אני מאחל רק טוב למר קרוגר ולמשפחה שלו, ואני בטוח שיהיה לנו מאמן מצוין וקבוצה מצוינת בעונה הבאה במקומו". המאמן החדש, דייב רייס, הוא בוגר של האוניברסיטה (זכה עימה בטורניר ה-NCAA) ושימש בתפקיד עוזר מאמן במשך 13 שנים.
"לשחקני שנה ראשונה לא קל לקבל קרדיט במכללות בעלות שם כמו UNLV", הסביר ג'וני ג'ראסי, מי שגילה את כישרונו של משעור עוד כששיחק בליגה השלישית לנוער בנצרת, "הוא התחיל לשחק במסגרת רצינית בגיל מבוגר יחסית, וקרוגר לא נתן לו יותר מדי הזדמנויות במהלך העונה. למרות זאת, לאט לאט, כארם הצליח לחדור לרוטציה בזכות הרב-גוניות שלו, והעובדה שהוא יכול לשחק בכמה עמדות, ואפילו שיחק בהפסד לאילינוי בסיבוב ראשון של ה-NCAA".
שרון אברהמי, מאמנה של הפועל תל אביב בעונה החולפת ומי שאימן את משעור בעמק יזרעאל, חושב שהמסלול שבו בחר חניכו לשעבר, בהחלט מתאים לו: "הבחירה שלו בקולג' היתה נכונה. מישהו בסגנון שלו, שחסרים לו יסודות, יכול לקבל את זה שם ולהתרכז רק בכדורסל".
דרך נצרת לעמק יזרעאל ולנבחרת ישראל
ג'ראסי, בעל מסעדה בנצרת, היה הראשון שהבין שהילד הקטן, ששיחק בחצר האחורית של סבתו, יכול להפוך לכישרון הכדורסל הגדול ביותר שהצמיח המגזר הערבי, מאז ומעולם. "יש לי מסעדה בימק"א, שמשקיפה על מגרשי הכדורסל, ותמיד הייתי רואה את הילדים משחקים כדורסל ומתאמנים. ראיתי את כארם משחק שלוש על שלוש, הבנתי שיש לו כישרון, וגם ידעתי מי הם אבא שלו וסבא שלו, אנשים גבוהים. כך שלמרות שהוא היה אז ילד קטן, ידעתי שגם הוא יהיה גבוה".בגיל 15 משעור עדיין שיחק בקבוצת הנערים מחוזית של נצרת, בליגה השלישית לנוער. "הוא תמיד היה שואל אותי 'למה אני לא משחק בעמק יזרעאל בליגה הלאומית לנוער?', הוא תמיד הרגיש שהוא מספיק טוב בשביל לשחק ברמה הגבוהה ביותר", חלק ג'ראסי והצביע על אלמנט שעתיד להיות קריטי בהתפתחותו של כארם כשחקן, "אמרתי לו שהוא צריך להיות סבלני, ושהוא יגיע גם לשם בסופו של דבר אם ימשיך לעבוד קשה".
ואכן, בסופו של דבר, עמק יזרעאל שמו את עינם על הכישרון הצעיר. "כששיחקתי בנצרת, היה לנו משחק נגד עמק יזרעאל, ואחרי המשחק ניגש אליי המאמן שלהם ושאל אותי אם ארצה לשחק בקבוצה שלו בליגה הלאומית. זה מה שעשיתי, היתה לנו קבוצה מצויינת, ובאותו הזמן גם קיבלתי זימון לנבחרת הנוער", סיפר משעור והוסיף: "הייתי מאוד גאה להיות חלק מהנבחרת הלאומית שלנו ולייצג את המדינה".
מי שנתן לו את הצ'אנס היה, כאמור, אברהמי. "כארם הוא ילד שאוהב לעבוד והוא עשה קפיצה אדירה בשנה הזאת בעמק יזרעאל. הוא היה מצוין וגם צורף לנבחרת הנוער", סיפר המאמן והתייחס ליכולות שמאפיינות את משעור: "יש לו חוש מצויין לריבאונד, אתלטיות וקליעה טובה משלוש. יש לו פוטנציאל התקדמות אדיר".
ישראל, המגזר הערבי בישראל או המורדים?
לא נכחיש, כי מעבר לכדורסל, הסיפור של משעור מיוחד בגלל המקום שממנו הוא בא והמגזר אותו הוא מייצג. "נולדתי בנצרת ואני גאה במורשת שלי, אבל אף פעם לא עברה לי בראש המחשבה את מי אני מייצג יותר, את המגזר הערבי בישראל או את ישראל", אמר משעור בצניעות אופיינית והראה כמה הוא מחובר למסגרת החדשה בה נמצא: "כשאני משחק בשביל UNLV, אני מרגיש כמו 'מורד' (כינוייה של המכללה הוא 'המורדים' – ג.פ. ו-ש.ל.)".כארם מתעקש שב-UNLV, הוא מרגיש כמו אחד מהחבר'ה. "החברים שלי כאן מעריכים אותי בגלל מי שאני, בגלל הכישרון שלי והיכולת שלי לתרום לקבוצה. מעולם לא הרגשתי שונה משאר החברים לקבוצה, והם התנהגו אליי תמיד בצורה שווה. אני מרגיש כאן כמו בבית".
מעבר לענייני ייצוג, אין זה סוד שהמגזר הערבי התקשה עד היום להוציא מתוכו שחקנים מובילים, ועל כן סיפורו של משעור כה מעורר השראה. "במגזר הערבי, הרבה פעמים, הכישרונות די הולכים לאיבוד", חלק אברהמי מניסיונו האישי, "אין ספק שכארם יכול היה להיות היום במקום אחר. הוא הגיע בגיל באמת מאוחר, ונדיר לעשות את מה שהוא עשה, קפיצה כה גדולה. היו חסרים לו יסודות, אבל יש לו נתונם טבעיים שקשה ללמד".
הישראלי השני ב-NBA?
כארם מבין שעליו להתקדם בהדרגה, אבל לא מפחד להצהיר מהי המטרה שבסוף הדרך. "נהניתי מכל רגע בעונת הפרשמן ואני מחכה בקוצר רוח לעונה השניה, שהולכת להיות עוד יותר טובה לדעתי. אני אמשיך לעבוד חזק כל זמן שאני כאן במכללה והשאיפה שלי היא שיום אחד אהיה בשל לשחק עבור מועדון ב-NBA".משעור לא סתם ציין את הליגה הטובה בעולם. UNLV נחשבת לאחת מיצרניות השחקנים המובילות בארצות הברית, ובין השמות הבולטים ששלחה ל-NBA, ניתן למצוא את לארי ג'ונסון, שון מריון וג'ואל אנתוני.
"בשבילי כארם הוא הישראלי הכי מוכשר אחרי עומרי כספי, והישראלי הבא ב-NBA, ותזכרו טוב את המילים האלו. אם הוא ימשיך כך, הוא יהיה ב-NBA", חזה ג'ראסי. משעור עצמו ויתר על הקמפיין של נבחרת העתודה בקיץ הקרוב, מתוך רצון לשפר את משחקו. "לא אגיע השנה לשחק עם הנבחרת, כי יש לי הרבה עבודה כאן, אני מקווה שאוכל לחזור בשנה הבאה", הסביר הטאלנט, שמשתתף בימים אלו במחנה "IMPACT", בהמלצתו של עומרי כספי.