קשה לומר שההחתמה של שון ג'יימס במכבי ת"א, שמתגלגלת כבר מספר חודשים באוויר, הפתיעה מישהו. עוד בתוך העונה אפשר היה להרגיש, לשמוע ולקרוא שהשחקן מיצה את תקופתו בבני השרון ומוכן לטפס על המדרגה הבאה, ושמכבי ת"א תחפש שחקן פנים לחזק את סופוקליס שחורציאניטיס מתחת לסל. ג'יימס למכבי זו הכי-כתובת-על-הקיר-שיש.
הריבאונד והחסימות לא היו מהצדדים החזקים במשחק של מכבי לאורך העונה האחרונה, וכדי לשפר את שני התחומים האלה שון ג'יימס הוא האיש המתאים לא רק מקצועית, אלא גם כלכלית ואישיותית. בטח כשמכבי נאמנה לקו שלה ומעדיפה להחתים בעונות האחרונות לפחות זר אחד ששיחק בארץ והוכיח את עצמו, עלותו סבירה והוא עשוי להוות הפתעה ברמה אירופית. ראו המקרים של טרנס מוריס, דורון פרקינס וג'רמי פארגו. גם ג'יימס יכול להיות כזה.
מבחינת המספרים האישיים, אלו שהביאו אותו למכבי, ברור שהתפוקה תצטמצם, כמו שקורה לרוב השחקנים שמגיעים למכבי ת"א. חלוקת הכוחות מתבצעת בין יותר שחקנים מאשר במקומות אחרים, והקבוצה משחקת יותר משחקים בעונה מכל קבוצה ישראלית. ג'יימס לא יעמיד, סביר להניח, שיאי חסימות ונתוני ריבאונדים מרהיבים כפי שעשה בעונות שלו בבני השרון, אבל ייתן מה שמבקשים ממנו: 20-15 דקות טובות פלוס-מינוס מדי ערב, מחשבה והתאמה הגנתית, אתלטיות וניידות.
כך שמלבד האופציה להתל ביריב עם אלתורים כפויים כמו הצבת דייויד בלו או גיא פניני בעמדה מספר 4, או שימוש ב-4 וחצי כמו הנדריקס שסובל מנחיתות גובה ברמות הגבוהות, עכשיו יוכל דייויד בלאט פשוט להחליף סנטר בסנטר (גם אם ג'יימס הוא לא סנטר קלאסי כמו סופו).
אם מילאן מצ'באן יושאל, בלאט יוכל ליהנות לפעמים גם מהקליעה מבחוץ של ג'יימס, גבוה שיודע לשחק עם הפנים לסל ולעקוץ פה ושם בשלשה, דברים שהוא לא מקבל מאליהו, סופו או הנדריקס.
בשורה התחתונה מכבי מקבלת במחיר שפוי שחקן שהתפוקה הסטטיסטית שלו צפויה להיות לא פחות טובה משל פראן ואסקס בברצלונה או אלכס מאריץ' בפנתינאייקוס, והוא מרוויח פחות מהם. פחות באופן בולט.
כל זה כפוף כמובן להתאקלמות טובה ונוחה ברמות היורוליג, אבל בואו נהיה מציאותיים גם כאן: קרוב לשלושת רבעי מקבוצות היורוליג הן ברמה כזו, שג'יימס יוכל לאסוף גם מולן את הדאבל-דאבל שלו, לו רק יקבל מספיק דקות משחק. האיש כל כך ארוך וכל כך מיומן בדברים שהוא עושה, ששמות היסטוריים על הגופיות של היריבות לא ימנעו ממנו להוריד את הכדורים מהלוח או לחסום אותם, כפי שהוא עושה בהצלחה עוד מתקופת המכללות.
מבחינת שאלת עמדת הסנטר הפותח בחמישייה של מכבי, כאן יש משקל לאגו של שחורציאניטיס לפחות תיאורטית, יותר מאשר משמעות ממשית לסיטואציה עצמה. מכבי עומדת לשחק כל כך הרבה משחקים בעונה הקרובה בעקבות ההחלטה להצטרף לליגה האדריאטית, שמאוד יכול להיות שיהיו הרכבים שונים ליורוליג ואחרים לאדריאטית ולליגה הישראלית.
ג'יימס, למשל, יכול לעלות באופן קבוע בחמישייה הראשונה באחת או שתיים מהמסגרות, אלא אם יתברר שסופו הרגיש ייקח את הדברים ללב יותר מדי. אני מניח שגם היווני יבין, שבעונה כל כך ארוכה ומתישה שמתוכננת לקבוצה, ייטב לו אם ינוח פה ושם, או יוריד הילוך, מאשר יספור כמה פעמים הוא עלה בחמישייה הראשונה. אחרי הכל, החבר החדש שלו לקבוצה הוא בעל אגו קטן, ספציאליסט בנישות הגנתיות ולא אחד שמחפש ליצור סנסציות ורעש או לתפוס את מקומו בכל מחיר.
אני חושב שג'יימס עומד להצליח במכבי ת"א ולו מהסיבה שיהיו לו המון משחקים, יותר מהרגיל, להוכיח את עצמו, ושהסנטר שמחלק איתו את העמדה מועד לביצוע עבירות, ומוגבל מבחינת דקות משחק מבחינת כושרו גופני.
אני מזכיר ששחורציאניטיס שיחק 17 דקות בממוצע בפיינל פור היורוליג, 15 דקות בממוצע בסדרת הפלייאוף נגד נתניה ורק 14 דקות בממוצע בפיינל פור הישראלי. על אף היתרונות שהוא מביא, יש בו גם חסרונות ועמדת הסנטר היא בפירוש עמדה חסרה במכבי ת"א.
בשנים קודמות אירופה למדה להכיר באמצעות מכבי ת"א את טרנס מוריס וד'אור פישר. עכשיו הגיע הזמן של ג'יימס. במה יש לו, מאמן טוב וצוות מצליח מסביבו גם. מכאן והלאה חובת ההוכחה עליו.
