אריק שיבק דיבר לפני המשחק על האהדה שהנבחרת מקבלת מהעם ועושה טוב לשחקנים. על פי התבוסה ב-27 הפרש אתמול לגרמניה במשחק הפותח של הנבחרת בליטא, לא ראינו דבר מזה בשטח. וגרוע יותר - האהדה הזו תתחלף מהר מאוד באדישות מוחלטת ואחר כך שקיעה אל הארכיון רגע אחרי שיסתיים הסיפור, אם נבחרת ישראל לא תשחק הערב ב-17:45 מול צרפת על פי המודל שהוביל אותה עשרות שנים בעבר: הבה נתחכמה לו, עם הרבה מאוד מוטיבציה וקצת חריף ממזרי בצד.
היתרונות המוקדמים של הגרמנים היו ידועים: 15 ריבאונדים עודפים הם כמעט נתון ברור מאליו כשמשחקים נגד קבוצה גבוהה כל כך, אבל מהמשחק הזה אני אזכור דבר אחד חשוב: שני גרמנים צוללים על המשטח לכדור אבוד ומנסים להציל אותו. את חירוף הנפש הכדורסלני הזה לא ראינו מצד שחקני הנבחרת שלנו, שהתחרו ביניהם במסירות פנימה דרך הרצפה ופגעו בעיקר ברגלי השחקנים.
חוסר תיאום בולט השתלב עם היעדר היררכיה בעמדת הרכז. לא הצלחתי להבין מיהו הרכז המוביל בנבחרת הזו, ומרוב מובילי כדור אין כיוון אחד. אולי דייויד בלו צדק כשאמר לפני מספר ימים ש"בנבחרת הזו אין היררכיה, מי שחם וטוב משחק".
יותם הלפרין וטל בורשטיין לא הצדיקו אתמול 50 דקות משותפות על הפרקט ובקו הקדמי ישנה בעיה קשה. אם ליאור אליהו לא מופעל היטב, גם החמקמקות שלו והתנועה בצבע לא תמיד יועילו. הגיבוי שם קלוש עם שחקנים כמו כדיר או קוקיה שמתאימים לליגה הישראלית הנמוכה ולא פיזית, אבל עושה רושם שצריך לנסות ולהפוך את הדברים ולהעז יותר.
קוקיה איבד מעמד בקיץ הזה אבל בכל זאת - הוא מסוג השחקנים שעם דחיפה נכונה ואמון מצד הצוות המקצועי יכול לשנות דברים הגנתית. התקפית, אם הלפרין כל כך לא משפיע על המשחק, צריך ללכת עם נעימי או ניסים בהתקפה. אני לא יודע מה עובר על גל מקל, אבל לא מן הנמנע שאחרי שהוביל את הנבחרת כרכז ראשון ברוב ההכנה הדחיקה שלו לקצה הספסל פגעה בו מנטאלית.
חסרה כרגע הטבעת חותם אישית שתוכל לחלץ את הנבחרת מרגעים קשים ומצניחה לפיגור עצום ותוציא אותה ממשחק מסודר. במשחק עומד, עם חדירות צפויות והוצאות כדור עוד יותר שקופות, לנבחרת ישראל אין הרבה סיכוי מול היריבות החזקות שמולה. הנבחרת הזו צריכה התקפות קצרות ויותר ניסיונות לשלוש, שיבואו לא רק מהידיים של גיא פניני.
בנבחרת יצטרכו לצאת מעורם. לא שצריך "לוותר" על הלפרין בשלב הזה כמובן, אבל מצד שני, אני לא יודע עד כמה שיבק ועוזריו מוכנים לשים את הכדור בידיים של נעימי או נסים לאורך זמן או בזמן אמת. נסים שיחק מעט, נעימי שולב מאוחר. דבר אחד ברור, ובלי להשוות: כשעודד קטש שיחק בנבחרת היתה לו חירות מלאה לעשות כמעט כל דבר. נעימי מוכשר להפליא וניסים יכול להתלבט. הם מסוגלים לחרב ומסוגלים לייצר. קשה להאמין שאפשר להחריב יותר מ-27 הפרש במשחק. אז בואו ננסה ללכת עם מה שיש להם להציע.
כל זה לא יהיה שווה הרבה אם שחקנים לא יפלו על הפרקט, ישברו שיאים אישיים בניתור לריבאונד הגנה וימשיכו להחטיא ליי-אפים פשוטים. כל זה לא יהיה שווה אם אריק שיבק ימשיך להסמיק בחליפה במקום לזרוק אותה על הרצפה, או יספר עד כמה הנבחרות האחרות טובות וגדולות.
לא יהיה אסון להפסיד לצרפת, אם נבחרת ישראל תשחק הכי קרוב למה שהיא יכולה להציע. תבוסות מהסוג של אתמול לא רק שאינן מוסיפות כבוד לענף, אלא גם מרחיקות אוהדים פוטנציאליים שאינם עוקבים אחר כדורסל.
