אם את אליפות אירופה הם יראו בטלוויוזיה, השחקנים של אריק שיבק ודאי יחשבו על המשחק הזה. הוא כבר היה אצלם בידיים, במיוחד אחרי שברבע הרביעי הם כבר הובילו ב-7 נקודות והמומנטום היה כולו שלהם. אבל בסיום המשחק - כאשר הכסף היה על השולחן - היו אלו האורחים שהתעלו, הלכו פנימה, קלעו את הסלים החשובים וחזרו עם ניצחון חוץ אדיר מבחינתם. מישהו אמר שסרביה היא הטובה בבית הזה? החבורה של לוקה פאביצ'ביץ' כבר במאזן של 0:6, ובדרך הבטוחה לאליפות אירופה ב-2013.
כעת, בנבחרת כבר מוציאים מחשבונים. זה אמנם מוקדם במיוחד להתחיל לחשב שכן ישנן אינספור ספקולציות אבל כבר עכשיו ברור: ישראל כבר לא תשיג את המקום הראשון בבית, וכנראה גם לא את השני. אם לא יקרו דברים לא צפויים המונטנגרים יקחו את המקום הראשון והסרבים - אם ינצחו את ישראל בביתם - יתפסו את השני.
מנקודת ההנחה הזו אפשר לקבוע שהמשחק ביום ראשון הקרוב, מול אסטוניה בחוץ, יהיה הקובע מכולם. הפסד בו, ואפשר לומר שלום לאליפות אירופה כמעט בוודאות שכן גם המקום השלישי - שממנו ניתן לעלות - ייראה כמו חלום רחוק. מכאן, שהבחורים של אריק שיבק יהיו חייבים לחזור ניצחון במדינה הקטנה כדי לשמור על הסיכוי להעפיל מהמקום השלישי.
אבל היכולת היא זו שאמורה להדאיג. כבר הרבה מאוד זמן לא זוכרים בנבחרת קמפיין כל כך בינוני, שכולל כבר שני הפסדי בית בשלושה משחקים. האורחים הורידו הערב לא פחות מ-17 ריבאונדים בהתקפה, ושניים מהם קריטיים במיוחד בדקה האחרונה. בדיוק במקביל, ישראל החטיאה מהעונשין את הזריקות החשובות ביותר וירדה מנוצחת די בצדק. בקצב הזה, ואם לא תהיה עוד התעלות של הנבחרת באסטוניה או בסרביה, אחרי נוכחות קבועה ב-11 אליפויות אירופה רצופות - ישראל עלולה להיעדר מזו הקרובה בשנה הבאה, וזו תהיה מכה קשה עד אנושה לכדורסל הישראלי.
קלעו לישראל: עומרי כספי 20 נקודות, אלכס טיוס 16 (7 מ-8 מהשדה), ליאור אליהו 14, יוגב אוחיון 10 (7 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 3 איבודים), אלישי כדיר 6, יותם הלפרין 5 (3 איבודים), גיא פניני 5 (1 מ-4 ל-3). הרבו לקלוע למונטנגרו: ולדימיר דאסיץ' 20 (8 ריבאונדים, 5 אסיסטים), בויאן דובלייביץ' 18 (8 ריבאונדים), טיילור רוצ'סטי 15.
מהלך המשחק
אוחיון, הלפרין, כספי, אליהו וטיוס עלו בחמישיה הישראלית, רוצ'סטי, סחוביץ', פופוביץ', דאסיץ', דובלייביץ' פתחו מנגד. הדקות הראשונות היו שייכות לאורחים, שפתחו היטב וניצלו רפיון יחסי בצבע כדי לעלות ל-4:10 בזכות יכולת טוב של דאסיץ'. כספי, בשתי פעולות טובות, דאג להוריד ל-10:9, אבל אז הגיעה עוד תרדמת ישראלית. הבחורים של שיבק התקשו בהתקפה ו-10 הדקות הראשונות תמו ב-12:17 למונטנגרים.
גם פתיחת הרבע השני לא הביאה איתה בשורה מצד ישראל. האורחים שמרו על ההובלה ואף עלו ל-17:24 עם קליעת עונשין דאסיץ'. הם עוד עלו ל-19:26, אלא שכאן הנבחרת התעוררה והלפרין איזן ל-26:26 אחרי חטיפה וליי-אפ קליל בסיומה של ריצת 0:7. המומנטום המשיך, ושני מהלכים אדירים של אלי הופ מבית היוצר של טיוס קבעו 28:32. עד ההפסקה ישראל ייצרה עוד נקודות וזה 31:37 בהפסקה כשרוצ'סטי האורח קולע ממש עם הבאזר.
דובלייביץ' פתח את המחצית השניה במהלך של סל ועבירה שצימק ל-3 בלבד, אך הלפרין קלע שלשה שהקפיצה את ההיכל ל-34:42, יתרון השיא של ישראל. דווקא כאן, במקום ללחוץ על הדוושה, היו אלו האורחים שהתעוררו וצימקו עד ל-42:40. מכאן, המשחק המשיך להיות צמוד כאשר היתרון עובר מצצד לצד ואף אחת לא מצליחה לייצר מומנטום. שלשה ענקית של אוחיון, עם הבאזר, קבעה 58:61 לישראל בסיום הרבע השלישי.
סל גדול של אליהו כבר העלה את ישראל ל-60:67 אלא שכמה פעולות רעות של פניני גרמו לאורחים לחזור למשחק. דובלייביץ' הנהדר וחבריו רצו ל-0:6, צימקו ל-67:66 וגרמו לשיבק להזעיק פסק זמן. זה המשיך להיות צמוד וכספי קלע שלשת ענק שהעלתה ל-72:75 אבל דובלייביץ' החזיר מיד עם שלשה. ישראל נתקעה וסחוביץ' עשה 75:77. טיוס החטיא מהעונשין, הסרבים קלעו בהתקפה הבאה וירדו מחייכים לחדרי ההלבשה בנוקיה. 76:81 למונטנגרו בסיום.
