איזה שבוע קשה זה היה עבורי מחוץ למגרש, דודי סם (הדוד היהודי שלי) נפטר. אני לא יכול להסביר כמה הייתי הלום צער מהעובדה שלא יכולתי להגיע להלווייה שלו. הוא נפטר ביום רביעי שעבר והטקסים נערכו בשישי, אז לא היה שום סיכוי שאגיע לשם בזמן. ולאלה מכם שתוהים איך זה שיש לי דוד יהודי, תנו לי לקחת אתכם לטיול במורד שביל הזכרונות.
ג'יימס "הדוד סם" סמסון היה שמו. פגשתי אותו לראשונה כאשר הייתי בן 13 ושיחקתי בטורניר קדם תיכונים בפיירפקס. הפסדנו במשחק, אבל שמו לב אליי. בחור לבן וקטן עם שיער מאפיר ניגש אליי ושאל אותי "היי, ילד, חשבת כבר לאיזה תיכון אתה רוצה ללכת?", אמרתי "לא". הוא השיב: "מה עם התיכון בפיירפקס?". אמרתי בחזרה ש"אני לא יודע, אבל אני גר באזור, אז אולי זה גם ככה יהיה בית הספר שאני אמור ללכת אליו. מה גם שאחותי לומדת שם". ואז הוא הזמין אותי לאימונים שלהם בקיץ. הלכתי, ואכן בסופו של דבר הצטרפתי לבית הספר.
ככל שהשנים חלפו, הקשר ביני לבין סם הלך והתהדק. באותם ימים גם החבר הטוב שלי איוואן ברנס היה שם, וסם התייחס אלינו כאילו היינו ילדיו שלו. הוא השיג לנו עבודות, כולל אחת בה היינו אחראים על שעון המשחק בליגת בתי ספר יהודיים. והוא תמיד היה אחראי על האוכל ביציעים וכילדים - סנאפל, אם-אנד-אם ודוריטוס היו חלק מהתפריט היומי שלנו, וכשהיינו במשחקים האלה איתו הייתה לנו אספקה בלתי פוסקת מהמאכלים האלה.
אחרי שסיימתי את לימודיי, שמרתי על קשר עם דוד סם. הוא היה מתקשר אלינו לשאול לשלומינו ואיך הולך לנו בקולג', ואנחנו היינו באים לבקר אותו בכל פעם שהיינו חוזרים לחופשה בבית. גם אחרי שהקריירה המקצוענית שלי החלה, הקשר לא נפסק וכשהייתי מגיע לפיירפקס היינו נפגשים והוא היה אומר לי כמה הוא גאה בי. הוא באמת גרם לי להרגיש מיוחד והוא כדמות אב בשבילי. זה באמת היה קשה מאוד לשמוע שהוא נפטר, והוא יהיה חלק ממני לנצח. יש ברשותי תמונה שלי איתו ועם אמא שלי מלפני בערך שבע שנים שאני מעכשיו הולך להביט בה יותר, כדי לשמור את הזיכרון חי. אני הולך להתגעגע אלייך, סם!
**
בכדורסל, ידענו שיש לנו סיכוי לעלות למקום השני אם ננצח במשחק שלנו ואילת תפסיד למכבי תל אביב. כמובן, לטפס במעלה הטבלה זה חשוב, אבל עוד יותר חשוב שנמשיך להשתפר כקבוצה. אנחנו ממשיכים להתאמן חזק ונהנים מזה. אנחנו גם יודעים שמעכשיו והלאה כל משחק יהיה קרב, ולא משנה המאזן של היריבה שלנו. מתקרבים לרגעי האמת! ביום ראשון היינו טובים בשני צדי המגרש, אבל חולון עשתה עבודה טובה כשחזרה למשחק ואפילו היה לה סיכוי לנצח. בסופו של דבר יצאנו אנחנו עם ה-W.
סוף שבוע האול-סטאר של ה-NBA ביוסטון, טקסס, היה מאוד מרגש, ומבחינתי השחקן המרכזי היה קיירי אירווינג, שגם ניצח בתחרות השלשות. הוא הוכיח שיש לו קליעה טהורה. טרנס רוס זכה בתחרות ההטבעות המהנה. הרוקי המדהים דמיאן לילארד התעלה מעל כולם בתחרות הכשרונות. משחק האול סטאר עצמו היה מהנה, במיוחד במחצית השנייה. בטח ראיתם כיצד קובי ברייאנט לקח על עצמו את האתגר לשמור על לברון ג'יימס, וחסם אותו פעמיים! כריס פול גנב את ההצגה עם 20 נקודות ו-15 אסיסטים וזכה ב-MVP של המשחק, ובצדק! הוא כמובן שחקן הקליפרס הראשון אי פעם שזוכה בתואר הזה...
כמו כן, השבוע איבדנו את אחד מהבעלים הטובים ביותר בתולדות הספורט המקצועני בארה"ב, ד"ר ג'רי באס. הוא היה בן 80 ונאבק במחלת הסרטן. הוא קנה את הלייקרס ואת הקינגס (בהוקי) ב-1979 ונהנה מהצלחה מתמשכת עם שני המועדונים. הוא זכה ב-10 אליפויות NBA עם הלייקרס והפך אותם לקבוצה גדולה וחזקה בכל העולם. הוא השפיע על הפופולריות של הכדורסל בכך שהפך את הלייקרס לקבוצה שכל שנה כמעט הגיעה לגמר בשנות השמונים. ועל הדרך הוא גם כל הזמן הוכיח איזה איש עסקים גדול היה.
**
ועכשיו, למפגשי השבוע שלי: ביום החופשי שלי נסעתי לתל אביב ליהנות ולהירגע בחוף הים. צילמתי כמה תמונות, ואחת מהן כאן בשבילכם שתראו. וכמובן, בזמן שהייתי שם פגשתי אדם. הוא ניגש אליי ואמר "הלו", עניתי לו ב"שלום", הוא הופתע ושאל, "הו, דו יו נואו היברו?" ("אתה יודע עברית?"). אמרתי לו Caja Caja. הוא אמר לי "קוראים לי ישראל ואני מישראל". שאלתי אותו "מה?!". הוא אמר "כן, ישראל מישראל. אני מתערב איתך שלא תשכח את השם שלי אף פעם", ואז הוא הלך משם בחיוך. ואני צחקתי לעצמי כי ידעתי שהוא צודק.
בזמן שהוא התרחק שמתי לב שהבגדים שלו היו הפוכים, כמו שקריס-קרוס היו לובשים אותם (זה צמד ראפ משנות התשעים שהיה להם להיט בשם "ג'אמפ", וסימן ההיכר שלהם היה שהם לובשים את הבגדים עם החלק הקדמי מאחורה, והאחורי – כמובן – מקדימה). אני מניח שהוא מנסה להחזיר את זה לאופנה...
אחרי הביקור בחוף הים קפצתי לקניון כדי לקנות כמה תרופות וכמובן – תחפושת לפורים! נכנסתי לסופר פארם ואישה עם אוזני מיקי מאוס על ראשה, מקושטות בלבבות אדומים ולבנים, ניגשה אליי. היא נגעה לי בראש ואמרה "תבורך". ובאותו הזמן נגעתי לה אני באוזני המיקי מאוס שלה. איזו אישה נחמדה, ככה סתם לברך אותי בלי סיבה. זה די עשה לי את היום. אז תבורכו גם אתם, ושיהיה לכם חג שמח.
