בוטרייט, שזכה לכינוי "ג'ימבו", הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. הוא היה מגדולי כוכבי מכבי תל אביב בשלהי שנות ה-70' ותחילת שנות השמונים של המאה הקודמת והיה שותף להפיכת הקבוצה בצהוב לאימפריה בקנה מידה אירופאי. בוטרייט שיחק במועדון שבע עונות, זכה עימו ב-7 אליפויות, 6 גביעי מדינה, פעמיים בגביע האלופות ופעם אחת בגביע הבין-יבשתי. הוא קלע 2,373 נקודות במשחקי הליגה ו-1,481 נקודות בגביע אירופה.
ג'ימבו החל לפרוח ככוכב תיכונים באיידהו ואחרי שנתיים באוניברסיטת יוטה הגיע לישראל. מכבי ת"א חיפשה אז סנטר, אבל סגנון המשחק המהיר שלו והקליעה המרשימה גרמו לצהובים להחתימו לעמדת הפורוורד. בגמר האירופאי ב-1977 בבלגרד הוא קלע 26 נקודות מול מובילג'ירג'י וארזה והוביל את הקבוצה לזכיה הראשונה בתואר היבשתי.
ב-1980 נמנה על סגל הנבחרת לטורניר האולימפי, אבל החרם על משחקי מוסקבה מנע מהבחורים בכחול-לבן להשתתף. הוא הפך לקפטן מכבי ת"א וקלע 12 נקודות בניצחון על סינודינה בולוניה בגמר 1981, אז זכו הצהובים בגביע אירופה השני שלהם. אגב, הוא לא זכה להניף את הגביע בעקבות החגיגות על הפרקט ושמוליק זיסמן, שפשוט נמצא ליד המארגנים, קיבל את הפרס לפני שהעסק יצא משליטה. באותה שנה זכה כשקפטן גם באליפות, בגביע המדינה ובגביע הבין-יבשתי.
ב-1982, לאחר זכיה נוספת באליפות המדינה וכשברקורד שלו 25 הופעות בנבחרת (כ-14 נק' בממוצע למשחק), החליט לפרוש וחזר לארצות הברית. הוא החל לעבוד כמורה ומאמן ילדים ונוער, זכה בפרסים על תרומתו לכדורסל וערך במשך 24 שנים מחנה כדורסל מצליח לילדים. לאחרונה התגלה אצלו סרטן הכבד והוא החל בטיפולים, אבל נכנע למחלה ונפטר בגיל 61.
