באסטון לא היה החלק הנוצץ ביותר בפאזל של הקבוצה הגדולה של מכבי ת"א, שזכתה בשתי אליפויות אירופה באמצע העשור הקודם ואף היה שחקן משלים לאנטוני פארקר, ניקולה וויצ'יץ' ושרונאס יאסיקביצ'יוס. באסטון אמנם היה משלים, אבל הוא עשה את ההשלמה הזו על הצד הטוב ביותר. בליגה הוא הפך לאימת ההגנות ובאירופה הוא עשה חיים קשים לכל אחד שניסה לחדור לסל וסיפק מטרייה אווירית מרשימה. מבחינת מכבי, אם תומאס ייכנס למשבצת הזו הרי שזו תהיה הצלחה גדולה.
הסטטיסטיקה שהציג תומאס ב-26 המשחקים האחרונים שלו בליגת הפיתוח (NBDL) מאששת את ההערכות ההגנתיות בנוגע לפורוורד. תומאס רשם 1.8 חסימות למשחק, 10.1 ריבאונדים ורק 2.5 עבירות בממוצע למשחק, דבר שמעיד גם על זהירות מסוימת ועל מחשבה רבה, בניגוד לבאסטון, שנטה להסתבך בבעיית עבירות.
ומה לגבי ההתקפה? ובכן, גם כאן תומאס מזכיר מעט את באסטון, לפחות בכל ההתנהלות שלו מתחת לסל ובצבע. לפי הדו"ח המיוחד שנכתב עליו בארצות הברית לקראת הדראפט שבו נבחר ב-2011, לתומאס (14.9 נק' בליגת הפיתוח) יש מספר מהלכים מגוונים בצבע, מלבד הדאנקים, אך הוא לוקה בחסר בכל מה שנוגע לקליעה מחצי מרחק. הפורוורד החדש של מכבי גם מעיד על עצמו כאחד שמחפש לא אחת את המסירה. "אני אוהב לרוץ על הפרקט, להניע כדור ולעזור לקבוצה", אמר תומאס בראיון במהלך מחנה כשעוד שיחק במדי סן דייגו סטייט. "אני רץ ונע הרבה בשני צידי המגרש, אבל אני צריך עוד לעבוד על הג'אמפ-שוט".
לפי דבריו, ניתן להסיק ששיטת המשחק של דייויד בלאט תתאים לתומאס וגם הוא יתאים למכבי. רק לפני מספר ימים התארח אחד משני המנכ"לים של מכבי ת"א, דני פדרמן, ב"יציע העיתונות" וטען שהשיטה היא זו שקובעת בסופו של דבר. ובכן, היא שהכריעה ודחפה להביא את תומאס, שאמור להתאים לקבוצה האתלטית והלוחצת - סיירת המטכ"ל שנמצאת בתהליכי הרצה בהיכל נוקיה.
למכבי יש חמישה שחקנים שיכולים ללחוץ מצוין בהגנה. מדובר ביוגב אוחיון, ריקי היקמן, דייויד לוגאן, דווין סמית' וסילבן לנדסברג והשילוב עם הזר החדש הוא מתבקש. כך שלא נופתע לראות חמישיה, לפחות בליגה הישראלית (עם החוק הרוסי), שתכלול את אוחיון, לנדסברג, סמית', קיינר מדלי ותומאס, כאשר גם ג'יימס יכול להיכנס מתחת לסל ותומאס ינוע לעמדה מספר 4. יש לציין שתומאס העיד בעבר שהוא אפילו יכול לשחק בעמדה מספר 3, למרות שהוא לא קולע מחוץ לקשת.
כל מי שחשב שתומאס מגיע לעמדת הסנטר, למאבקי חפירות מול שחקנים כמו קשישטוף לברינוביץ', מייק באטיסט וסטאנקו באראץ, אז הוא טועה. בשביל זה יש את גיורגי שרמאדיני, שנראה טוב מאוד במשחקי ההכנה, ואפילו גם את שון ג'יימס. תומאס כן יכול להשלים את שרמאדיני ולעבוד מצוין יחד עם קיינר מדלי וסמית'. מה שבטוח שהידיים הארוכות של תומאס יובילו לכך שהעונה לא תהיה טיילת באזור הצבע של מכבי ת"א.
הסגל הזריז שהרכיבה מכבי השנה, פרט לשרמאדיני, יכול לא אחת לייתר את הסנטר הכבד של הקבוצה היריבה, דבר שראינו שקורה למכבי בעצמה עם סופו. אוחיון, היקמן ורוט יכולים להעניש בקלות מחוץ לקשת וגם לייצר אסיסטים לגבוהים שיחתכו לסל (דוגמת אליהו). המשמעות היא שהצהובים יהיו מאוד מגוונים מבחינה התקפית, מאוד מהירים במשחק המעבר ובעלי הגנה אתלטית וגבוהה, וזה עוד מבלי שהתייחסנו ליכולות החסימה הנהדרות של ג'יימס וסמית'.
בעוד כשבוע וחצי מכבי תל אביב תפתח את עונת היורוליג במשחק לא קל מול מלאגה, שעברה בקיץ מהפכה יותר גדולה מאשר זו שהתרחשה בהיכל נוקיה, ושם כאמור יהיה את המבחן הראשון. מסתמן שהשנה המוטיב המרכזי של מכבי יהיה המשחק הקבוצתי ולא המבצעים האישיים, כפי שראינו לא מעט בשנתיים האחרונות עם ג'רמי פארגו וקית' לנגפורד.
הניצחונות יגיעו דרך משחק הריצה, האגרסיביות בהגנה, המלחמה. בדרך שבהיכל כל כך אוהבים לראות. מלקולם תומאס יכול להשתלב מצוין בפאזל הזה, אבל גם יכול בכל זאת להיות חתול בשק נוסח פיליקס ואלטון בראון. למרות שעם מאמן כמו דייויד בלאט מדובר בתסריט מאוד לא סביר. מאוד.
