יש דברים שפשוט לא משתנים. אמרו על הפועל ירושלים שהשנה זו השנה שלה, לגלגו על ההשפלה של מכבי תל אביב במוסקבה. אבל משחק העונה הגדול הערב (שני), שהיה אמור לספק דרמה ומתח בקרב על המקום הראשון, הפך להצגה במעמד צד אחד. הצהובים עלו לפסגה אחרי שדרסו 71:93 את האדומים, שכנראה עדיין צריכים ללמוד דבר או שניים כדי לשמש אלטרנטיבה.
אחת התלונות השנה נגד הקבוצה של דייויד בלאט, היא שהיא לא מסוגלת "להרוג" משחק. אולי מכבי פשוט הייתה צריכה לחטוף סטירת לחי מצלצלת כדי ללמוד איך להעניש בעצמה. אחרי שספגו תבוסה ב-35 נקודות לצסק"א בשישי, המאמן כנראה שטף את השחקנים שלו, והתוצאה בהתאם. הצהובים השתמשו בפתיחה רצחנית כדי לעלות ליתרון דו-ספרתי מול ירושלים, שלטו בשארית הדרך ואת הדקות האחרונות הם כבר הפכו לחגיגה אמיתית.
במכבי חסרו מאוד את דווין סמית' ברוסיה, והערב הוא הראה בדיוק למה. למעשה, זה היה אחד המשחקים הכי טובים של הפורוורד, שסיפק מפגן עוצמה דווקא אחרי שחזר משבוע וחצי של השבתה. עם הופעה שכזו, בקושי היה אפשר לשים לב שיוגב אוחיון נפצע כבר אחרי דקה תמימה ולא חזר לפרקט. אז מה היה לנו שם? סמית' צלף 7 שלשות, סיפק חסימה ענקית על קיצ'ן והישווה את שיא הקריירה עם 29 נקודות. כשיש לך כזה חייל בצבא, אתה יכול ללכת בשקט למלחמה.
הצד השני של המטבע הוא זה של יותם הלפרין וליאור אליהו. ב-13 המשחקים האחרונים בליגה, הירושלמים ידעו רק ניצחונות, אבל במאני טיים שני האקסים של מכבי שחצו את הקווים לבירה, פשוט לא הופיעו. ביחד היו לשניים רק 13 נקודות, ומדד פלוס המינוס של שניהם יחד עמד על מינוס 47. ככה, יהיה קשה מאוד לחבורה של בראד גרינברג לאיים על התואר.
זה לא היה המפגש האחרון בין שתי היריבות הגדולות של הכדורסל הישראלי. עזבו את הבית העליון, שם הן תיפגשנה עוד פעמיים - אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הן יתמודדו זו מול זו בסדרת הגמר על כל הקופה. כרגע למכבי יש את היתרון המוראלי, והיא בעיקר הוכיחה לעצמה שהיא מסוגלת לדרוס. השאלה היא האם לירושלמים יש טריק אחר בשרוול?
קלעו למכבי ת"א: סמית' 29 (7 מ-9 לשלוש), לנדסברג 16, סופו 15, היקמן ופניני 9 כ"א, רייס 6, ז'יז'יץ' 4, בלו 3, אלטיט 2. לירושלים: רייט 18, קיצ'ן 11, אליהו, דופרי ודאנקן 8 כ"א, הלפרין, אריאל ופראחוסקי 5 כ"א, גרין 3.
מהלך המשחק:
מכבי עלתה עם היקמן, אוחיון, פניני, סמית' וסופו. בחמישייה של ירושלים פתחו קיצ'ן, הלפרין, דופרי, אליהו ופראחוסקי. הצהובים החלו טוב וסמית' קבר שלשה שעשתה 2:7, אבל אוחיון ספג מכה בפניו וירד לקבל טיפול בחדר ההלבשה. היקמן חילק את האסיסט השלישי שלו לדאנק של לנדסברג והפער כבר עמד על 12 אחרי נקודות של סופו. לירושלים לא היו רעיונות בהתקפה, ז'יז'יץ' קלע מהקו נקודות בכורה וזה כבר 4:21. הרבע הראשון נגמר ב-8:25 למכבי.
ירושלים הצליחה לייצב את הספינה ולעצור את הדהירה של מכבי בפתיחת הרבע השני. סל יפה של דאנקן בצבע הקטין את הפער ל-21:32. הזריקות של הצהובים כבר לא נכנסו בכזו קלות, והטבעה של אליהו הורידה את הפיגור עוד יותר. השופטים שרקו לטכנית לבלאט אחרי שנכנס לתחומי המגרש, מה שגרם למאמן להשתולל על הקווים. סמית' העיר בחזרה את הקהל עם שלשה רביעית במשחק, אך אליהו ענה מנגד וקבע 31:40. סל של סמית' ממש לפני הבאזר הוריד את מכבי להפסקה ביתרון 36:45.
סמית' קלע את השלשה החמישית שלו בפתיחת המחצית השנייה, וגם סילבן לנדסברג המשיך להוכיח מה הוא יודע כדי להעלות ל-42:55. דופרי ורייט הגיבו עם שלשות משלהם, אבל פניני הראה גם הוא יודע. אחרי המטווח הזה, מכבי ניסתה לברוח והגדילה את הפער ל-16 מנקודות של ז'יז'יץ', אך את הרבע השלישי רייט סגר עם שלשה והכל עדיין פתוח, 53:65.
מי אם לא סמית' המשיך את המופע הפרטי שלו עם עוד שתי צליפות מעבר לקשת, אלא שגם עכשיו ירושלים לא ויתרה על המשחק והלפרין, בנקודות הבכורה במשחק (!), הוריד ל-67:76. סמית' הישווה את שיא הנקודות שלו במשחק אחד בליגה (29), ולקינוח דפק גג ענק על קיצ'ן שכבר היה בטוח שהוא מטביע. מכאן מכבי כבר פירקה את הירושלמים, בדומה למה שצסק"א עשתה לה, וניפחה את הפער ל-71:93 ענק בסיום.
