1. היי דרומה
"שטח אקלום" נכתב על השלט המוזר בשמורת אגמון החולה. ראיתי אותו בקיץ לפני כמה שנים, בזמן שדיוושתי את עצמי לסף ייבוש על אופניים זוגיים תחת השמש הקופחת. מסתבר שלשם מגיעים הג'מוסים כדי ללמוד נימוסים והלכות. אתם יודעים, לפני שנכנסים לסגל המורחב ומקבלים דקות באגם לצד הוותיקים. בהפועל אילת, למרות קרבתו של חי-בר יוטבתה הקסום, המנהגים קצת שונים. גארד חדש מגיע וישר נזרק למים. לא אקלום ולא בטיח. לא יודע איך, אבל בינתיים זה עובד. אפיק ניסים עושה סוויץ', אבי בן שימול מתאים עצמו והרכש התורן נכנס מיד לתבנית. היה שם פרימן-וושינגטון-אובאנון ומהצד גם דאוול, וכולם פוגעים. ההליך ההדרגתי והחשוב יותר מתבצע מחוץ לפרקט. במהלך השבוע החולף הגיעו ראשי המנהלת להתארח בעיר הדרומית, דיברו על הגברת המודעות, סיוע בהוספת מקומות לאולם וגם באפשרות אירוח האולסטאר בעונה הבאה. אם כבר מדובר במוקד תיירות, אז למה שלא יוכר גם כמקום שמציע ספורט למבקרים? ייקח לרעיון קצת זמן להתאקלם, אבל עם טיפול נכון וסבלנות גם החיה המוזרה הזאת תחזור להיות חלק מהנוף.
2. תחזור, תחזור
הדסקאים והעורכים במהדורת "חדשות הספורט" של יום ראשון הקרינו שוב ושוב את הדאנק האגרסיבי של ווילי וורן על הראש של ג'ומיין ג'ונס. בצדק. טלוויזיונית מדובר במהלך מרשים וההטבעה שיקפה את הרבע האחרון הנהדר של הגארד ההפכפך, שקלע בו 11 נקודות בדרך לניצחון ביתי נדיר. אלא שהריחוף הזה של וורן לא שיקף את כלל העונה שלו ולא את היכולת שלו להתמודד בהמשך בסדרת פלייאוף מתישה. הגארדים של הרצליה היו רופסים הגנתית והמארח הקופצני נהנה מההפקר. לצד עוד משחק גדול של חביב המדור ג'וליאן רייט, שווה להתעכב דווקא על מה שלא תרם עמית בן דוד. השחקן הוותיק שותף ב-10 דקות, זרק רק פעם אחת ולא קלע, חילק שני אסיסטים ושמר על מאזן חיובי בדקות שלו על המגרש. בן דוד מדורג כיום במקום ה-150 בין קלעי כל הזמנים בליגה. אליהו ופניני ייכנסו לפניו למאיה הפותחת, סביר להניח שגם לימונד ואוחיון יעשו זאת. ובכל זאת, ראשון לציון צריכה אותו ליותר דקות ומוכרחה שהוא יתרום יותר. בעונה שעברה "בנדה" היה מהגורמים המרכזיים למהפך ברבע גמר הפלייאוף, אין סיבה שהוא לא יחזור להיות פקטור משמעותי.
גם לאחר שהפועל ת"א הובילה בסיום המחצית הראשונה מול הפועל אילת, הקבוצה של קטש הגיבה בהגנה רצחנית ששמרה את האדומים על 20 נקודות אחרי ההפסקה. משבוע לשבוע החבורה של ארז אדלשטיין מאבדת את כושר הקליעה וקולעת הכי מעט בליגה – רק 71.9 נקודות בממוצע בסלי זכות ב-47% מהשדה. בשבוע הבא היא תארח את מכבי ת"א לדרבי במגרש הלא כל כך ביתי בראשון לציון, 7 שנים בדיוק לאחר הריסת אולם אוסישקין. אולי אחרי זה יסתיימו 7 השנים הרעות ויתחילו הטובות. בשביל הפועל תצטרך להתחיל לקלוע באחוזים טובים יותר.
4. הסמית'ס
בשורות ארבע קבוצות שניצחו במחזור ה-18 יש שחקן ששם משפחתו סמית' התורם עם ממוצע נקודות דו-ספרתי. במכבי ת"א דווין סמית' הוא הגו-טו-גאי, שעומד על כמעט 64% קליעה לשתיים ומוביל את הליגה עם 60.3% מהשלוש, כשגם מול חולון קלע 18 נקודות ועזר להשיג ניצחון דחוק. בחיפה דונטה סמית' מרווח את ההתקפה, אוסף ריבאונדים ומוסר אסיסטים (הפעם 11 נק', 7 ריב' ו-5 אס'). בירושלים קרייג סמית איבד 4 כדורים ושוב הסתבך בעבירות (חמישית לאחר 19 דקות משחק בלבד), אבל פיצה את קבוצתו ב-71.4% מהשדה ו-6/6 מהעונשין שעזרו לאדומים לנצח באשקלון. בגלבוע/גליל ג'מאר סמית' קלע מול נתניה 22 נקודות, סחט 6 עבירות ויחד עם ראקים סנדרס מסייע לליובין להיחלץ מהתחתית. אחלה להקה.
5. בוא ניפרד
כל מי שמכיר או אפילו רק שמע את גילי מוסינזון מדבר יודע שלא מדובר באדם טיפש. ובכל זאת, כמות המעשים האידיוטיים שלו מאיימת על הנחת הבסיס הזאת. בעימות שלו עם מאמן הכושר אהרון יעקבי שני הצדדים חטאו, אבל אסור ששחקן שזורק כדור על מאמן יישאר בזירה. אפילו אם דרוקר קרא לו זבל חמש פעמים, כפי שטען. אפילו אם היה מכנה אותו "כושל בן כושל". שולדבראנד התאפק אל מול עלבונות הרבה יותר קשים מצד פניני במשחק טעון כמו דרבי. הוא כבר עזב בעבר והגיע הזמן שזה יקרה שוב, מרצון או שלא. מספיק עם הפרובוקציה הזולה הזאת, אין לגילי מוסינזון מקום בליגת העל.
חמישיית המחזור
פול סטול (מכבי חיפה)
דגן יבזורי (גלבוע/גליל)
ווילי וורן (מכבי ראשון לציון)
ג'יימס תומאס (מכבי חיפה)
פרנק האסל (הפועל חולון)
השחקן השישי: אפיק ניסים (הפועל אילת)
