הפיינל-פור האירופי נגמר עם זכייה מרשימה של מכבי תל אביב ביורוליג, הצהובים חזרו לארץ ועסוקים בסדרת חצי הגמר – אבל סוגיה אחת נותרה בוערת - סימן השאלה סביב המשך דרכו של דייויד בלאט למועדון, גם לאחר שהביא את התואר האירופי. דו"ח גלדסטון ינסה לשפוך אור על הפרטים שלא כולם מכירים וייגע גם בפרידה של ארז אדלשטיין מהפועל תל אביב.
שאלת השאלות: יישאר או יילך?
כדי לנסות להבין במה ייבחר בלאט, אפשר להכין רשימת יתרונות וחסרונות שיילמדו מה השיקולים. נצא מנקודת ההנחה שהיכן שלא ייאמן, החוזה הבא של המאמן יהיה ל-3 שנים. צסק"א מוסקבה, לדוגמא, תחתים אותו על חוזה של 5 מיליון יורו לתקופה הזו. מדובר ב-1.7 מיליון דולר לעונה - מספר דמיוני לגמרי. במכבי, לעומת זאת, יש להניח שבלאט ישתכר 2.55 מיליון דולר ל-3 שנים - מחצית מהסכום. בצסק"א יהיה לו צ'ק פתוח לבנות איזה סגל שהוא רוצה, ולהחתים כל שחקן. על פי הפרמטרים האלה, אין פה בכלל שאלה. שכר כפול ואפשרות לבנות קבוצת חלומות? מאוד קורץ. בלאט חייב לקחת את זה. אבל רגע.
בצד השני, ההישארות במכבי ת"א. במכבי הכסף עליו אתה חותם מובטח לך. אין דבר כזה שלא משלמים. זה אולי פחות, הרבה פחות, אבל הכסף נכנס בזמן. בנוסף, ברוסיה, בלאט יחיה חצי שנה בקור מקפיא, ללא משפחתו או חבריו. יהיה לו נהג פרטי והוא יחיה כמו מלך, אך עדיין יצטרך לנסוע שעה וחצי לכל כיוון בפקקים הבלתי נגמרים של מוסקבה. תוסיפו לזה את הטיסות הרבות של צסק"א במסגרת היורוליג וה-VTB. בנוסף, למרות אהדה אדירה ברוסיה, חובת ההוכחה תהיה עליו, כל הזמן. מתוקף התנאים, השכר ותקציב השחקנים - הלחץ עליו יהיה גדול הרבה יותר מזה שיש במכבי. ברוסיה, בלאט יהיה בודד. בגיל 55, אחרי קריירה ארוכה וטיולים בכל העולם, אפשר להניח שהוא מסוגל להעריך שקט, ולא בהכרח מחפש שוב לעבוד בחו"ל.
גם בנושא הכספי לא הכל ורוד. כל שחקן או מאמן שעבד ברוסיה יספר לכם - אם חותכים אותך במהלך העונה, אתה יכול לשכוח מהכסף. לעולם לא תקבל את מלוא הסכום. מה גם שבלאט יתמודד עם הבעיה שהטרידה את יותם הלפרין: סוגיית המס. על פי החוק מ-2003, תושב ישראל שעובד בחו"ל, אך מרכז חייו נשאר בישראל, חייב בהשלמת מס לרשויות המדינה כאן, מס שיכול להגיע עד 45%. ברוסיה, ישנה מדיניות מס הכנסה הנמוכה בכל אירופה, בסך של 13%. זאת אומרת שבלאט יצטרך לשלם מכיסו 32% מהסכום לשלטונות המס כאן בישראל, אלא אם יעבוד בחו"ל למעלה מ-5 שנים. המשמעות היא ירידה משמעותית בסכום הסופי שיירוויח, וכאן התמונה כבר מתחילה להשתנות.
בלאט הוא דמות פופולרית בישראל, כאן הוא חי בחיק משפחתו, ומדבר בשפתו. בארץ צצות להם מעת לעת אפשרויות לקמפיינים פרסומיים והכנסות נוספות בדמות הרצאות, ומדובר בסכומים לא מבוטלים. בנוסף, במכבי יש קבוצה כמעט מוכנה. סופו, טייריס רייס, אוחיון, דווין סמית', אלכס טיוס וסילבן לנדסברג מחזיקים בחוזה ויישארו. גם גיא פניני יאריך חוזה. בלאט יביא 3-4 שחקנים במקומות הנכונים ויש לו קבוצה מוכנה. אין צורך לבנות מההתחלה, אלא לרוץ עם סגל שמרביתו כבר רץ טוב ביחד.
פרמטר נוסף הוא העובדה שבלאט הוריד את "הקוף מגבו", וזכה כמאמן ראשי ביורוליג. הנהלת מכבי תצטרך לתת לו את הכבוד הראוי, ואחרי העונה הנוכחית - באופן סופי אין לו יותר מה להוכיח. הדבר הזה צפוי להוביל לעדנה מסויימת, ולהורדת הלחץ מצד הבעלים. אז מה אתם הייתם עושים במקום בלאט? אתם מוזמנים לטקבק את דעתכם.
אחרי 3 שנים: הפועל והג'ינג'י כבר לא
הפועל ת"א הוציאה השבוע הודעה לקונית - 'ארז אדלשטיין לא ימשיך בקבוצה, לאחר שסיים חוזה בן 3 שנים במועדון'. "אדלשטיין חלק בלתי נפרד מהעובדה שהפועל חזרה להיות מועדון מוביל בצמרת הכדורסל הישראלי", אמר היו"ר רמי כהן. המאמן עצמו אמר: "תודה לכל החברים האדומים שעזרו לי להחזיר את הפועל ת"א לצמרת הכדורסל הישראלי".
לכאורה, נשמע הגיוני. אדלשטיין לקח מועדון דל תקציב והעיף אותו בחזרה לצמרת במהירות האור. הוא מצא זרים נהדרים בתקציב כמעט בלתי אפשרי, ועשה ימים כלילות למען הקבוצה. בצד השני, גם הפועל תרמה לג'ינג'י. נתנה לו את הבמה אחרי מספר שנים שהיה מחוץ למעגל העשייה, והבמה הזו הובילה אותו, בזכות כמובן, לתפקיד המאמן הלאומי, לא פחות. אידיליה? אז זהו, שלא.
מאז אותו יום ישנה מלחמת גרסאות שמתנהלת מאחורי הקלעים. בקבוצה אומרים שהם באמת מנסים לגמור את הסיפור עם אדלשטיין בצורה הכי יפה שאפשר, ולמנוע מצב דומה לזה שבקבוצת הכדורגל. האמת, נשמע אמין. אבל כשמבררים מי עומד מאחורי ההחלטה שלא להאריך את חוזהו של אדלשטיין, הדברים שונים. על פי גורם בכיר המעורה בפרטים, חמישה מתוך חמשת חברי הנהלת עמותת הפועל ת"א (במילים אחרות – כ-ו-ל-ם), לא רצו שאדלשטיין ימשיך. מדובר בחמישה חברים שנבחרו ע"י העמותה: היו"ר רמי כהן, דור פורת, ארז זייצ'יק, רועי חנין ואריה מנדל, המשמש גם כמנכ"ל. ידידיה רפפורט, המשמש כחבר הנהלה (מחזיק כבעלים באחוזים מסויימים בקבוצה) הצביע גם הוא נגד, וכך גם דובר המועדון נמרוד בוכמן, שקולו נספר כחבר הנהלה. 7 מתוך 7.
עוד חושף אותו גורם, כי גם אשתקד עלתה השאלה האם בכלל להמשיך עם ארז לשנה השלישית בחוזהו. 2 מתוך 5 חברי הנהלה חשבו שצריך להמשיך ושלושה התנגדו. לבסוף רמי כהן, שמילתו היא האחרונה והקובעת, החליט שממשיכים, וכך היה. מסתבר שלגורמים בהפועל יש בטן מלאה על אדלשטיין, וכנראה שגם ארז מרגיש רע, ובעיקר מרגיש כפיות טובה מצד המועדון. האמת נמצאת כנראה אי שם באמצע. בכל מקרה, בכירים במערכת כבר מצהירים בפורומים סגורים כי הג'ינג'י סגר את הדלת, ולא יחזור בעתיד למועדון. חבל שכך זה נגמר.
