כוכבים גדולים שנחתו, מאמנים שהוחלפו וקהל שהראה יותר מתמיד שבישראל אוהבים ונושמים כדורסל. הסיבוב הראשון בליגת ווינר סל הסתיים וזה הזמן לסיכום ביניים לא שגרתי. לפניכם 10 נקודות מרכזיות שעשו לנו את 11 המחזורים הראשונים. באיזה מגרש יש הכי מעט מושבים ריקים כל משחק? מה עובר על האחוזים של יוגב אוחיון? מי עדיין לא התעורר, ומי ההפתעה הנעימה? ניסינו לנתח.
עולה חדש - אמארה סטודמאייר
הסופרסטאר הכי גדול שהגיע אי פעם לישראל, אמארה סטודמאייר, העביר סיבוב ראשון סולידי. כל מי שעקב אחרי הכוכב של ירושלים בשנים האחרונות ידע באיזה מצב פיזי הוא הגיע לישראל והציפיות היו בהתאם (אלה שציפו לראות את אותו השחקן ששיחק עם סטיב נאש בפיניקס, התאכזבו). סטודמאייר סיים את הסיבוב עם ממוצע של 8 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו-1.9 חסימות למשחק ב-25.6 דקות על הפרקט.
למרות סטטיסטיקה יבשה לא טובה כל כך, אין ספק שהוא עוזר לאדומים יותר ממה שהוא גורע. הסנטר (שהיה בעבר פאוור פורוורד) מושך אליו את המגנים ומפנה שחקנים אחרים, הוא משנה זריקות בהגנה ומכניס מורל בשחקנים. בואו לא נשכח שברגעי המשבר של ירושלים לא שמענו ממנו אף התבטאות נגד המאמן או השחקנים, שזה הישג יפה בפני עצמו מכוכב בסדר גודל שיכול לקנות את הקבוצה. לסטודמאייר כבר היו כמה תקריות עם שחקנים ושופטים, אך ההתאקלמות שלו בישראל ממשביעת רצון לעת עתה.
צניחה חופשית - רביב לימונד
הסיבוב הראשון הוא בסימן הדעיכה של רביב לימונד, מנהיג הפועל ת"א, שבנתה את כל הקבוצה סביבו. הרכז נאבק כבר תקופה עם פציעה טורדנית, שפשוט לא מאפשרת לו לחזור לכושר. ב-8 משחקים בהם שותף קלע 4.6 נקודות, מסר 4.3 אסיסטים ולקח 2.3 ריבאונדים – הממוצעים הכי נמוכים בקריירה שלו מאז העונה בה עלה לבוגרים.
חסרונו של לימונד מורגש מאוד והפועל ת"א לא הצליחה למצוא לו תחליף עד כה, עם כל הכבוד לתמיר בלאט הצעיר. נותר לנו רק לקוות שהשחקן בן ה-32, שכולנו יודעים שיש לו עוד מה לתת בליגה, יצליח להתגבר על המכשולים ולא יסיים את הסיפור בקרוב.
היא בשלה - מכבי ת"א
מכבי ת"א של העונה חווה טלטלות שאנחנו לא זוכרים שנים במועדון. הצהובים החליפו 3 מאמנים, חוו תבוסות קשות ביורוליג, פרשות עם שחקנים והתקשורת, ולמרות זאת, בלי לשים לב, הם סיימו את הסיבוב במקום הראשון עם 9 ניצחונות ושני הפסדים. הליגה אומנם התחזקה השנה, אבל זה רק מראה כמה כוח ההרתעה של מכבי ת"א חזק ושזה בדרך לחוזר להיות "הליגה שלה".
מעניין לראות מה המאמן החדש, בגאצקיס, יעשה עם חלוקת הדקות (כשהוא עדיין צריך ללמוד מה זה "חוק רוסי") והאם שחקנים כמו דגן יבזורי וגל מקל, שלא מקבלים קרדיט גדול העונה, יזכו להזדמנויות.
"המבצר" וההפתעה הגדולה - בני הרצליה
בני הרצליה נתנה סיבוב ראשון שעלה על כל הציפיות וסיימה במקום השלישי בטבלה. מיקי גורקה וחניכיו הפסידו רק פעם אחת בליגה (פעמיים בכל המסגרות) באולם "היובל", שכבר קיבל את הכינוי "המבצר". מי שמוביל את הכחולים ונראה כרגע כמועמד המוביל לפריצת השנה (השחקן המשתפר/ההפתעה/התותח או איך שתרצו לקרוא לזה) הוא כארם משעור.
בגיל 25, ה"לייט בלומר" עשה קפיצה ענקית והפך לשחקן הישראלי הכי מרשים בליגה, כשהוא מעמיד ממוצעים שקרובים לדאבל דאבל – 13.8 נק' ו-9.4 ריב'. החיסרון הגדול ביותר שלו הוא הקליעה, בעיקר מחוץ לקשת. משעור לא "מתבייש" לזרוק מהשלוש, אבל קולע ב-17.6% בלבד (9 מ-51). אם יצליח לשמור על יציבות שכזאת בהמשך העונה, אין ספק שיהיה מועמד לסגל של נבחרת ישראל בקיץ.
ייבוא וייצוא בע"מ - היהלום של חולון
בעונה שעברה בישל דן שמיר בהפועל חולון את וויל קלייברן, שהשנה מככב בדרושפאקה ונמצא בין מובילי קלעי היורוליג. העונה את משבצת הפוטנציאל הזו תפס קאליף וויאט. אחרי שנתיים בהפועל אילת, שהראו הרבה כישרון לצד חוסר יציבות ואחריות, העונה הגיע הגארד להפועל חולון ונראה כי הוא עשה שינוי בחשיבה. ווייאט מעמיד ממוצע של 20.4 נקודות (ראשון בליגה), מוסר 4.8 אסיסטים וגם סוחט כמעט 6 עבירות למשחק.
השיפור הגדול ביותר שניכר במשחקו הוא בצד ההגנתי, שם הוא מוכיח שהרבה קשור לרצון. עם הפציעה של פול דילייני, הסגולים מקווים שווייאט יוביל אותם להמשך עונה טובה, אחרי סיבוב ראשון מצוין (בו סיימו במקום ה-2), ואולי בשנה הבאה דן שמיר ישלח גם אותו במשלוח אקספרס של UPS ישר אל קבוצת יורוליג.
עדיין לא התעורר - איפה דוסון?
בסיום העונה שעברה שון דוסון עשה את הבלתי יאמן והוביל את מכבי ראשל"צ לאליפות היסטורית. במהלך הקיץ, הגארד של הכתומים נסע לנסות את מזלו בליגה הטובה בעולם והיה מרחק נגיעה משם, אך לבסוף נחתך. מאז, דוסון חזר לישראל ולא ממש מצליח להשתלב בקבוצה שגידלה אותו. הוא קולע 12.3 נק' (עם 21% מהשלוש) ולוקח 5.3 ריב'.
נתונים יבשים שנראים לא רע, אבל אין ספק שהישראלי הלך צעד אחורה והוא חייב לתפוס שוב את תפקיד המנהיג בקבוצתו, כמו גם להתגבר על הפציעות שפקדו אותו לאחרונה. אריק שיבק צריך אותו, השחקנים צריכים אותו, אבל הוא צריך בעיקר את עצמו כדי להמשיך את השיפור שראינו ממנו בשנים האחרונות ולנסות להתקרב שוב לחלום ה-NBA.
איפוס כוונות - הידית הנעלמת של אוחיון
ב-5 העונות האחרונות ממוצע האחוזים של יוגב אוחיון מחוץ לקשת עמד על כמעט 36%. רכז מכבי ת"א, ששיפר בצורה מדהימה את הקליעה, הלך אחורה בסיבוב הראשון של הליגה. העונה, אוחיון מעמיד אחוזים נוראיים מהשלוש (18%), כשהוא קלע 4 מ-22 הניסיונות שלו. לא רק מהטווח הרחוק אוחיון נראה לא טוב, אלא גם מהעונשין.
ב-5 השנים האחרונות הממוצע של אוחיון מהקו עמד על 65%. לא נתון גבוה ממש, אבל גם לא תואם את מה שקורה העונה. שחקן מכבי ת"א סיים את הסיבוב עם 29% בלבד מהקו (2 מ-7) ואם בגאצקיס קורא (או שמישהו מתרגם לו) את שורות אלה, נקווה שהוא ישים לב לכך וידע להחזיר ליוגי את הביטחון בקליעה.
8 מתוך 11 המשחקים של הפועל גלבוע/גליל בסיבוב הראשון הסתיימו בהפרש של 5 נקודות ומטה. 4 מהם היא הצליחה לנצח. העולה החדשה, אותה מאמן אריאל בית הלחמי, הופיעה העונה לליגה בלי ציפיות והצליחה להפתיע את כולם בסיבוב הראשון, בעיקר בזכות האופי הלוחמי שסיגלה לעצמה. במשחק האחרון הצפוניים ספגו את התבוסה הגדולה ביותר שלהם בליגת העל, ונקווה שהדבר הוא יוצא מן הכלל שלא מעיד הכלל לקראת הסיבוב הבא.
איפה הנס? - הקשיים של טפירו
אחד הדברים הבולטים בקריירה של מאיר טפירו היה הווינריות שלו. רכז העבר, שהפך העונה למאמן של מכבי אשדוד, עדיין לא מצליח להביא אל מחוץ לקווים את מה שהראה כשחקן. אחרי פתיחת עונה טובה, שכללה ניצחון על הפועל ירושלים והפסד צמוד למכבי ת"א, אשדוד מלאת הכישרון סיימה את החצי השני של הסיבוב עם ניצחון בודד ב-6 משחקים.
מעמדו של טפירו עדיין לא ברור וטרם נשמעו קולות לגבי עתידו. מה שבטוח, לקראת המשך העונה המאמן החדש יהיה חייב למצוא את הנוסחה, כי בתור מאמן אין הרבה זמן חסד, גם אם זה קורה בקבוצה קטנה כמו אשדוד.
2,527 צופים יש בממוצע בכל משחק השנה. 15,162 במחזור ו-166,831 בסך הכל בסיבוב הנוכחי. ירידה קלה ביחס לשנה שעברה, אך אז הממוצעים כללו את הפלייאוף והפיינל פור, כך שאין ספק שאנחנו נמצאים בכיוון חיובי והממוצע יגדל לקראת השלבים המכריעים. מבחינת נאמנות האוהדים – אולם הדרייב אין של הפועל ת"א הוא בעל התפוסה הגדולה ביותר בליגה כש-94.7% מהמושבים תפוסים (3,220 צופים למשחק).
הקבוצה עם התפוסה הנמוכה ביותר היא מכבי קרית גת עם 32.4% למשחק (971.4 צופים). ראוייה לציון היא האלופה, מכבי ראשל"צ, שמדורגת שניה עם 94.5% תפוסה למשחק (2,080 צופים). ומה עם מכבי ת"א וירושלים אתם שואלים? אז הצהובים ממלאים 57.6% מההיכל כל משחק (6,333 צופים), בעוד שהאדומים מהבירה ממלאים 54% (6,263 צופים). מבטיחים לעדכן בשינויים בסוף הסיבוב הבא.
