את הנסיעה ההיא הביתה אי אפשר לשכוח. מיד אליהו, דרך מחלף לה גוורדיה, צומת חולון ועד כיכר קוגל. כולם לא הפסיקו לצפצף, לשיר, להניף צעיפים סגולים-צהובים מבעד לחלונות ואפילו עצרו באמצע הכביש ורקדו להנאתם, מבלי שאף אחד עצר אותם. הפועל חולון עשתה היסטוריה וזכתה באליפות המדינה לעונת 2007/2008. אליפות ראשונה למועדון וכל העיר "חולוניה איה איה"!
בין צפצוף לצפצוף, היה אפילו ניתן להבחין בכמה מאוהדי מכבי תל אביב (לא יושבי, או יותר נכון, לא עומדי שער 11) מחייכים להם מאחורי ההגה. למרות רעש הצופרים והשירים, היה ניתן לשמוע את המחשבות שלהם רצות ואומרות - "מגיע להם", על אף שחמש דקות קודם לכן הצהובים הפסידו את התואר על חודו של סל באדיבותו של מאליק דיקסון. מעין אחוות אוהבי כדורסל, כאלה שידעו להעריך את ההישג של הקבוצה האטרקטיבית ביותר של אותה עונה.
מי היה מאמין? הקבוצה שחוותה שנים קשות ורק עלתה מהליגה הלאומית הדהימה את הליגה, בהנהגתו של מיקי דורסמן. אבל הם, אלו שצבעו פעם אחר פעם את 'אולם הפחים' בצהוב ובסגול, לא הפסיקו לחלום. רק שמאז אותו ערב קסום שעבר על חולוניה, עברו הרבה מים ב"כיכר הדמעות", מים שכמעט והתייבשו לחלוטין בעונה האחרונה ובקיץ האחרון.
אולם הפחים המיתולוגי הוחלף בהיכל חדש ומנצנץ, רק שלצערם של אוהדי חולון הנאמנים, הקירות הצבועים והכיסאות החדשים היו הדבר היחיד שהבריק בעונה שעברה. אלעד חסין פתח את העונה על הקווים ואחרי חודש וחצי בלבד הקבוצה שלו מצאה את עצמה במקום האחרון והוא נותר מחוסר עבודה.
דן שמיר מונה לתפקיד וחזר לקדנציה שנייה במועדון על תקן המושיע. גם בשלב הזה אוהדי חולון לא זכו למעט נחת. הקבוצה שלהם נאבקה בתחתית עד סוף העונה, ריח הליגה הלאומית כבר היה באוויר, אבל לבסוף אחרי כמה שערות לבנות שהצמיח שמיר וכמה שנים שנוספו לחיי האוהדים, היה הקהל הסגל נשם לרווחה - חולוניה נשארה בליגה. קרבות ההישרדות תמו.
אז זהו, שלא בדיוק. גם בתחילת הקיץ האחרון עתידה של הפועל חולון לא היה בהיר כלל. רק בסיומה של סאגה ארוכה שכללה סכסוך מתוקשר על בעלות הקבוצה, הסכים מיקי דורסמן (כן אותו גיבור מלפני 8 שנים) לזוז הצידה ולהעביר את זכויות הניהול על הקבוצה הבוגרת לידי איש העסקים, שלמה אייזיק שחזר למועדון וליו"ר איתן לנציאנו.
עכשיו, אחרי שהספינה ניצלה מטביעה, דן שמיר רוצה להשיט אותה העונה אל חוף מבטחים. אבל לא סתם חוף מבטחים (מקום עשירי והישרדות בליגה), אלא חוף מלא בעצי דקל,קוקוסים, חול לבן ומי טורקיז (מקום בפלייאוף). הפעם, שמיר שנשאר לעונה נוספת, בנה קבוצה מאפס כאשר לא פחות מ-10 שחקנים חדשים, רובם מוכרים לנו, הצטרפו לסגל של הסגולים-צהובים. בחולון לא מודאגים מהמפכה, שכן אם יש מישהו שאמור לדעת לחבר אותם לגוף אחד, זהו דן שמיר, שרבים בענף מגדירים אותו כאחד ממוחות הכדורסל המבריקים שצמחו כאן.
אתחיל דווקא מזה שעזב - וויל קלייברן, מלך הסלים של הליגה בעונה החולפת והאחראי המרכזי להישארותה של חולון בליגה. המול פורוורד האמריקאי, שעשה צרות לכל אחת מההגנות בליגה, סיים את העונה שעברה עם 21 נק' בממוצע למשחק והנה מצא את עצמו עובר הקיץ מחולון הקטנה לדרושאפקה של דיוויד בלאט, וגם שם הוא כבר שורף רשתות ומוביל את רשימת קלעי הקבוצה במשחקי ההכנה.
העזיבה שלו פערה חור גדול שחולון תתקשה למלא ואין ספק שהאוהדים יתגעגעו ליכולת שלו על הפרקט. אפילו גוני יזרעאלי, למרות אותה תקרית חניקה במשחק מול אילת, הולך להתגעגע לקלייבורן. אגב, אם תשאלו את וויל כמה הוא מתגעגע לגוני מ-1 עד 10, התשובה שלו תהיה, מבלי להתבלבל: "12!", הוא הודה בביקור החטוף בישראל.
הגרעין שנשאר
לצד השמות החדשים, יש שניים שימשיכו בחולון גם העונה והם אולי הכי מזוהים עם הקהל. האחד הוא גוני יזעראלי, השריד היחידי מאותה אליפות היסטורית, שיפתח עונה חמישית בסגול וצהוב והשני הוא שלומי הרוש, הילד ששב הביתה מאילת. השניים האלה יצטרכו להיות הדבק בקבוצה החדשה של שמיר. לגבי היכולת, עדיין יש סימן שאלה, אך מה שבטוח זה שהשניים ישאירו הכל על הפרקט וגם יעירו את האחרים במידה ויירדמו. נכון, במקרה של גוני זה לפעמים מגיע ב"אובר טירוף" (אפילו שהוא נושק לגיל 32), אבל כל אחד היה שמח ל"גוני" כזה בקבוצה שלו.
"יש פה קבוצה טובה על הנייר, אני מתרגש לשחק עם החבר'ה האלה. לא נצא בהצהרות, אני רוצה להחזיר לקהל על השנה האחרונה. מקווה שנגיע לפחות לפלייאוף"., התייחס יזרעאלי לעונה שבפתח. הרוש שסיים את העונה הקודמת בכושר מצוין (15 נק' במשחק החשוב מול נס ציונה ,שלושה מחזורים לסיום עונה ו- 23 נק' -24 דקות במחזור האחרון מול מכבי תל אביב) ירצה להמשיך מהנקודה בה הפסיק ואמור להוסיף לשמיר שקט בהגנה ועוד יד לפנות אליה מעבר לקשת.
אל השניים הצטרף טוני יאנגר, אמנם הוא פרצוף חדש בחולון אבל הפורוורד שזכה בעונה החולפת באליפות עם ראשל"צ הוא פרצוף ישן ומוכר בליגה שלנו (מתחיל עונה 8). דן שמיר סיכם מצוין מה יאנגר צריך להוסיף לחולון: "ניסיון, ניסיון, ניסיון. גם מבחינת השחקן שהוא על הפרקט וגם מבחינת האדם שהוא מחוצה לו".
פרצופים מוכרים במדים חדשים
חיוך המתוק והמשקפיים העגולים שהוא עונד מחוץ לפרקט יכולים לתעתע, אבל כבר למדנו שפול דילייני יכול להיות ה'רוצח השקט' על המגרש. הגארד האמריקני (1.88 מ') שהתאהב בישראל, התחבר לדת היהודית, ואפילו השלים תהליך של גיור בקיץ האחרון (הבחור שומר שבת), הוא כבר פרצוף מוכר במחוזותינו.
אם עד עכשיו אפשר היה להתעלם ממנו, אחרי העונה שעברה בה העמיד ממוצעים של עם 18 נק' ו-5 אס' ב-34 דקות בממוצע למשחק במדיה של קרית גת, כבר אי אפשר שלא לשים אליו לב. דילייני הפגין יציבות לאורך כל העונה, בשני צידי המגרש, והיה בורג מרכזי בהישארותם של הדרומיים לעונה נוספת בליגה הבכירה. אחרי שהיה מבוקש בכמה קבוצות החליט בסופו של דבר לחתום העונה בחולון.
עבור הגארד ההגעה לקבוצה של שמיר היא סגירת מעגל. לפני שבע שנים הוא נחת לראשונה בארצנו הקטנטונת וחתם בהפועל חולון, שהייתה קבוצתו המקצוענית הראשונה. רק שעוד לפני תחילת העונה, החליטו לוותר על שירותיו ושחררו אותו מהמועדון. עכשיו, דן שמיר, ששם עליו עין כבר תקופה, רוצה שדילייני יספק לו את אותה היציבות שסיפק בקרית גת. בנתיים במשחקי ההכנה הוא נראה מצוין, עכשיו רק מקווים בחולון שיחלים במהרה מהפציעה בכתף.
מי שיאייש את הקו האחורי של חולון יחד עם דילייני הוא אחד ממצטייני הליגה בשתי העונות האחרונות: קאליף וויאט (25, 1.93 מ'). לפני שנתיים, שמיר, אז מאמן הפועל אילת, הנחית את הגארד האמריקאי בקבוצתו מהדרום והעונה השניים חוזרים לשתף פעולה בחולון. בעונתו האחרונה וויאט עזר לאילת להגיע עד לפיינל פור כשקלע 15.1 נקודות, מסר 4.4 אסיסטים, הוריד 2.6 ריבאונדים וחטף 1.2 כדורים למשחק. "אני שמח לחזור לעבוד עם קאליף", סיפר שמיר, "החיבור עם הקבוצה שנבנית ועם האווירה בחולון יביאו אותו ואותנו למקומות שאנחנו רוצים להיות בהם".
גם שמיר יודע שוויאט הוא מסוג השחקנים שבאותה מידה שהוא יכול לנצח משחקים כך הוא יכול לאבד את הראש ואת המשחק. המטרה של מאמן חולון היא לתת לו את הביטחון לנהל ולקבל ממנו בחזרה יציבות לאורך זמן. מה שבטוח, הגארד מתאים באופיו לקהל החם של חולון וצפוי לספק להם רגעי כדורסל מהנים. טעימה לכך קיבלנו עם סל ניצחון על הבאזר במשחק ההכנה מול הרצליה.
מהקו האחורי, בואו ניכנס קצת לצבע. הטלטלה בקיץ הביאה לעזיבתו של אייזיק רוזפלט להפועל ירושלים. בחולון מיהרו למצוא לו מחליף ושמו את ידם על אלכס צ'וברביץ' (30, 2.12 מ'). סנטר נבחרת ישראל עזב את מכבי חיפה אחרי ארבע עונות, כשבכל אחת מהן עשה צעד נוסף בהתקדמות שלו. בעונה האחרונה תחת רמי הדר רשם את המספרים הגבוהים ביותר בקריירה שלו- 8.6 נק' ו- 5 ריב' ב22 דקות בממוצע למשחק. אם בעונה שעברה בשורות הירוקים הוא התמודד עם רג'ינלד באקנר על העמדה שלו, אז נראה שהשנה בחולון צ'וברביץ' הוא הסנטר ה"טבעי" היחיד בסגל של שמיר. אם הביג מן הישראלי יקפוץ עוד מדרגה בסולם ההתקדמות שלו בכל הנוגע לקשיחות בצבע, אז הדייג החביב (צ'וברביץ' חובב דיג מושבע) אולי יהפוך לדג השמן בחכה של דן שמיר.
הפרצופים החדשים
שני זרים נוספים שהצטרפו הקיץ לשורותיה של הפועל חולון הם ג'יימס בל (1.96 מ'), סמול פורוורד בן 24, ודריון אטקינס (2.03 מ'), פאוור פורוורד גם הוא בן 24. בל בן ה-24 מגיע לחולוניה מהליגה הצרפתית, שם שיחק בעונה שעברה במדי נאנסי ,בה קלע 9.5 נקודות ב-21.8 דקות בממוצע כשביורוקאפ הוא העמיד ממוצע נהדר של 48.6% מחוץ לקשת.
"ג'יימס הוא שחקן מאוד מגוון שיכול להשתלב בכל מיני צורות בקבוצה בגלל היכולות הפיזיות שלו, ההגנה שלו, הקליעה שלו ויש לו לאן להתקדם בסגל השנה", סיפר שמיר, "הוא שחקן שיכול לשחק בעמדות 2 עד 4 וברגע שיתאקלם נראה ממנו דברים יפים".
בניגוד לבל, זו היא שנתו הראשונה של אטקינס מחוץ לארה"ב. הוא בוגר מכללת וירג'יניה, נחשב לשחקן הגנה קשוח ואף נבחר בעונת 2014/15 לשחקן ההגנה של השנה ב-ACC, כשהוא מעמיד ממוצעים של 7.6 נקודות ו-6 ריבאונדים ב-23 דקות משחק. בעונה שעברה שיחק האמריקני בווסצ'סטר ניקס מליגת הפיתוח של ה-NBA, שם העמיד מספרים של 12 נקודות, 10.2 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-1.8 חסימות ב-28 דקות בממוצע למשחק.
גם במקרה הזה, חוזר המוטיב שדן שמיר כל כך אוהב בקבוצות שלו, שחקן שיודע לשחק ביותר מעמדה אחת. "דריון יכול לשחק גם בעמדה 4 וגם להשלים את הדקות בהן אלכס לא ישחק בעמדה 5. זה שחקן קבוצתי שייתן לנו נוכחות בצבע בשני צידי המגרש", החמיא שמיר. אז אחרי קיץ של חוסר ודאות, המאמן רוצה להעמיד העונה את היסודות להצלחה בשנים הבאות. למרות שבניית הסגל החלה בשלב מאוחר משאר הקבוצות, מאמן הסגולים-צהובים הצליח להעמיד קבוצה מעניינת מאוד שמכוונת למקום בפלייאוף, כשהמטרה היא לשחק בשנה הבאה באירופה.
לשמיר יש משימה גדולה. להוציא מכל חלק את המקסימום האפשרי כדי להרכיב את השלם על הצד הטוב ביותר, אבל גם אחד ממוחות הכדורסל שלנו יודע מה עובד הכי טוב בקבוצה שלו: "חולון תהיה חולון כרגיל, הרבה לב ונשמה".