במכבי תל אביב בפרט ובכדורסל הישראלי בכלל, לא היו יכולים להישאר אדישים למצבו הרפואי של נייט האפמן, ולמילים החמות שהרעיף על המועדון הצהוב בראיון הבלעדי בערוץ הספורט. האפמן היה אחד האחראים לתחייה המחודשת של מכבי ת"א בשנות ה-2000 אחרי תקופת יובש בשנות ה-90. הסנטר הגיע אחרי עונה טובה בפואנלבראדה הספרדית והפך ללהיט, כשסגנונו המיוחד והתנועה הקלילה שלו יחסית לשחקן בגובה 212 סנטימטרים, עזרו לו להפוך לאחד הבולטים ביורוליג.
בעונתו הראשונה חזרה מכבי ת"א אל הגמר האירופי, כאשר הוא מוביל את הקבוצה לאחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה על בולוניה באיטליה עם 29 נקודות, כולל 19 מ-19 מקו העונשין. מכבי ת"א בסופו של דבר הפסידה בגמר לפנאתינאיקוס, אבל בעונה שלאחר מכן היא חזרה לגמר, האפמן זכה בתואר ה-MVP של היורוליג עם ממוצעים של 17.5 נקודות ו-9 ריבאונדים והצהובים נקמו בפאו עם ניצחון בגמר וזכייה ראשונה מאז 1981.
הוא שיחק במכבי ת"א עונה נוספת, אבל לא הצליח לשחזר את היכולת משתי העונות הקודמות, למרות שהצהובים העפילו פעם נוספת לפיינל-פור של היורוליג. למרות זאת, בעונה שלאחר מכן קיבל הצעה מטורונטו מה-NBA ונסע להגשים את החלום בליגה הטובה בעולם. אחרי תקופה קצרה ברפטורס הוא נפצע, נאלץ להיעדר תקופה ארוכה ולאחר מכן, למרות ניסיונות לחזור לכדורסל, לא חזר לעצמו.
מאז היוודע דבר המחלה, ואותו ראיון של האפמן, גוברים הקולות שמבקשים ממכבי ת"א להביא אותו לארץ ליום הוקרה במשחק יורוליג, ולהכניס אותו בהקדם להיכל התהילה שהוקם במועדון. עוד לפני כן, דייויד בלאט, פיני גרשון ודריק שארפ, שלושה שמכירים את הסנטר בצורה טובה במיוחד, סיפרו קצת על האפמן האדם, וכמובן השחקן.
"הייתי עוזר מאמן במכבי ת"א, ולבקשת פיני גרשון הסתכלתי על וידאו של ולדימיר פראסוביץ' ששיחק בזמנו בפונלברדה בספרד כי חשבנו להביא שחקן בתפקיד אחר", מספר דייויד בלאט, מאמן קליבלנד קאבלירס: "ראיתי את הווידאו ואמרתי לפיני שפראסוביץ' הוא בדיוק מה שחשבנו - אבל אמרתי לו, 'עזוב את זה, יש שם גבוה לבן, משהו מאוד מיוחד שלא ראיתי בכל ימיי באירופה ואף אחד לא מכיר אותו'. פיני ראה את הקלטת ומיד אמר שיש פה חתיכת 'גניבה'. ואז הבאנו אותו".
פיני גרשון זוכר היטב את הסיפור ההוא: "אני ודייויד ראינו אותו בקלטת דופק דאנק על הבייס-ליין, והיינו בהלם. החלטנו לקחת אותו ואת האימון הראשון שהוא נכנס להדר יוסף אני זוכר כמו אתמול. אנשים התחילו לצחוק עליי בגלל ההליכה שלו. הוא התנהל בצורה מגושמת. כולם חשבו באותו רגע שהבאנו את הפלופ של העונה. הוא נכנס עם הכפכפים שלו, סנדלי ים כאלה, זרק לסל כאילו שהוא נפטר מהכדור ומסתבר שהוא היה הגארד הכי טוב בין הגבוהים והגבוה הכי טוב בין הגארדים".
אבל בלאט לא מסתפק באותו סיפור מפורסם, ומחמיא גם לאדם שהוא: "האפמן שונה, עוף מוזר. ילד ממישיגן, עם אופי טוב אבל שונה ואף לא ידע איך לאכול אותו. הוא היה נפש חופשייה, לא לקח שום דבר בכבדות, לא נתן לשום דבר להפריע לו. לפעמים היה נראה שהוא חי בעולם משלו אבל הוא היה אינטליגנטי ביותר מבחינת כדורסל. אימנתי הרבה שחקנים, כולל ניקולה וויצ'יץ', והם ללא ספק שני הגבוהים הכי טובים שהיו אי פעם במכבי, וזה מבלי להוריד מהגדולים האחרים שהיו. כמו נייט בשיאו, לא היה אף אחד. הוא היה זמן קצר בישראל, רק 3 שנים ואני אומר לך שהוא היה מיוחד במינו וכשרון פשוט ענק. לא גדול, ענק. לצערנו הוא הגיע אחרי מכבי ל-NBA ונפצע בברך והניסיון שלו שם היה מר".
"הוא היה מעופף כזה, אחת הגדולות שלו הייתה שהוא לא ידע נגד מי משחקים", מספר גרשון: "בשבילו כל הקבוצות היו אותו דבר. גמר אליפות אירופה או משחק ליגה".
"הוא כנראה אחד מהבחורים הכי כיפיים ומגניבים שהייתי לידם", מספר חברו הקרוב, דריק שארפ, ששיחק איתו במכבי ת"א ושומר איתו על קשר עד היום: "הוא אהב את כולם ואהב את המשחק. הוא היפי בגובה של 2.12 מ' ובהחלט היה צריך להיוולד בשנות ה-60 לפי האופי שלו. היה ממציא מילים וביטויים אם הוא לא היה זוכר איזה מילה, וכל מיני דברים מצחיקים. אי אפשר שלא לזכור את כתובת הקעקע של ה-NBA על היד שלו והוא אמר שזה אחד הדברים הכי מטומטמים שהוא עשה. אח"כ הוא גם הסיר אותה. כולם רצו להיות לידו ולדבר איתו".
"נייט לא עסק בכדורסל בשנים האחרונות, אבל הוא ניסה לחזור לכדורסל. אני יודע שהוא בדק עם מכבי, שאל את דייויד בלאט. הוא רצה בעצם להתפרנס וזה לא הסתדר. המצב טראגי ואין לי ספק שמכבי תדע לחלוק לו כבוד, הם יעשו את זה ללא ספק", בטוח שארפ ומספר גם על אחד הרגעים הכי זוכרים של האפמן בצהוב: "הוא לא פחד מאף אחד. היה דאנק מפורסם שהוא עשה ופגע בטומאסביץ' עם הרגל והוא השיב לו ביריקה. הוא לא ראה בעיניים".
אותו דאנק מפורסם, הוא רק עוד אחת מהסיבות בזכותן פיני גרשון לא חושש להצהיר: "בין הגבוהים הוא היה הכי כשרוני שהיה במכבי ועובדה שגם לקחו אותו ל-NBA. היום לא מוצאים גארדים כאלה, לא גבוהים. הוא הבין את המשחק הכי טוב שיכול להיות. הוא ידע למשוך עבירות, הלך לקו, לא פחד ממגע, שיחק מול סנטרים אימתנים, ניתור, ראיית משחק, חסימות, הכל מהכל והרבה. כשהבאנו אותו לא ידענו שהוא כ"כ טוב. אני לא אשכח מול בולוניה שהוא עשה 19 מ-19 מהקו".
כמו גרשון ושארפ, גם לבלאט יש רק מילים חמות. "הוא היה הגבוה הכי רב גוני שראיתי באירופה בכל שנותיי", מסכם מאמן הקאבס: "קליעה מחצי מרחק, הטבעות, פיק-אנד-רול, חסימות בהגנה, כדרר את המגרש. דברים שאתה לא רואה היום. אני זוכר ימים שנייט היה עושה 25 נקודות למשחק הכל מבפנים, ומשחק אחר שהוא היה עושה 25 נק' משלשות, משחק ריצה וריבאונד התקפה. הוא בין הבודדים שהיה יכול לעשות טריפל-דאבל בגלל יכולת המסירה, חסימה, ריבאונד ונקודות כמובן. כולם זוכרים את המשחקים הגדולים כמו בולוניה, כמו הפיינל פור ביוון או בצרפת. משחקים שהוא היה פשוט דומיננטי. היו משחקי ליגה שהוא היה משחק עם אנשים כאילו הם ילדים קטנים. הוא לא פחד מאף אחד על המגרש, ווינר אמיתי. אני חוזר ומדגיש שהוא אחד הזרים הכי גדולים שהגיעו לישראל אי פעם בכל העמדות".
