אור סולומון (בן 21, 2.00 מ' – נס ציונה)
לפני שלוש שנים, כשאור סולומון הוביל את הנוער של מכבי ראשל"צ לזכייה באליפות המדינה, הטאלנט הצעיר סומן. האמת, איך לא? כמה שחקנים יש כאן, שקולעים משלוש, מובילים כדור, דופקים דאנקים, נותנים הגנה והם בקידומת 2.0 מ'? לא הרבה. ולכן, הציפיות מסולומון היו גבוהות. בעונה שעברה ההרגשה הייתה, שאולי הציפיות היו אפילו גבוהות מידי (ממוצע ב- 2013 - 5.8 נק', ממוצע ב- 2014 - 5.1 נק' ).
אז למה הוא ברשימה? כי השנה הוא חוזר לשתף פעולה עם נדב זילברשטיין, המאמן שהביא אותו לעונת השיא בנוער של ראשל"צ. כי יש לו בקבוצה את מאיר טפירו, השחקן המנוסה בליגה. כי אם לא השנה – אז מתי? וכי בנס ציונה קורים דברים טובים. תשאלו את טל דן.
רפי מנקו (בן 20, 2.00 מ' – גלבוע/גליל)
אחד המהלכים המעניינים הקיץ היה הארכת החוזה של רפי מנקו בירושלים בארבע שנים וחתימה ב... גלבוע/גליל. למה כל כך מעניין? אחת - סוף סוף הפועל ירושלים עושה את מה שמכבי ת"א עושה כבר 30 שנה. כלומר, משפשפת את שחקניה על קבוצות אחרות. שתיים - גלבוע/גליל זאת לא סתם קבוצה להשתפשף עליה ויעידו על כך: הנפלד, שפר, קטש, אליהו, כספי ושלף... כולם עברו בגליל. כולם, דרך אגב, המשיכו למכבי ת"א. שלוש –מנקו הוביל את נבחרת העתודה הקיץ למקום השביעי באליפות אירופה (14.4 נק' ו- 6.1 ריב' למשחק) והוא בטירוף. ארבע – אם למנקו תחסר קצת מוטיבציה או השראה הוא יכול לקבל אותה מהמאמן שלו, ברק פלג.
שון דאוסן (בן 20, 1.98 מ' – ראשל"צ)
בשביל שחקנים כאלה קונים כרטיס: אתלט נדיר, וירטואוז, פנטזיונר של המשחק ובקיצור, אחד השחקנים המוכשרים שגדלים כאן. עונת הפריצה הנהדרת שלו בשנה שעברה (ממוצעים של 10.5 נק' ו- 5.1 ריב' למשחק) העניקה לו זימון לסגל הרחב של נבחרת ישראל והעתיד נראה ורוד. כל זה טוב ויפה אבל השנה מגיע "המבחן" או בשמו הרשמי, "מבחן העונה השנייה". האם דאוסן יצליח לשמור על יציבות והמשכיות? האם הוא עבד הקיץ על הקליעה מבחוץ (בעונה שעברה רק 26% לשלוש)? האם שרון דרוקר ייתן לו את החופש לנסות וגם לטעות? אם לכל שלושת השאלות האלה התשובה היא "כן", אז את העונה הבאה שון דאוסן לא יפתח בעיר היין.
נועם לייש (בן 21, 1.88 מ' – אשדוד)
תגידו "מזל טוב" לנועם לייש, שיערוך את עונת הבכורה שלו בליגה הראשונה. אחרי שהוביל את נבחרת הקדטים ואחר כך את נבחרת הנוער, השחקן הצעיר מעמק יזרעאל כבר היה אמור להשתלב בנוף הכדורסל הישראלי... אבל הוא החליט לנסות את מזלו במכללת מיין, שבארה"ב. המזל היה רע,ואחרי כמה חודשים באמריקה הוא קרע את הרצועה בברך ונכנס לשיקום ארוך, שהסתיים בקרית אתא מהלאומית (9.7 נק' בממוצע למשחק בעונה שעברה). עכשיו מגיעה ההזדמנות שלו על המגרש של הגדולים. את הדוגמא האישית הוא יכול לקבל מהאיש שלו על הקווים, ליאור לובין ומהאיש שאתו הוא יאבק על דקות משחק, יהוא אורנלד, שבלי לשים לב, פותח עונה 16 בליגה שלנו!
אלטיט וזלמנסון (מכבי ת"א ועירוני ר"ג)
בן אלטיט (בן 21, 2.08 מ') ועידן זלמנסון (בן 19, 2.06 מ') ישחקו השנה גם במכבי ת"א וגם בעירוני ר"ג (מחזיקים בכרטיס כפול). הם יתחרו ביניהם באימונים, יתחרו ביניהם על דקות משחק ויתחרו על התואר הבלתי אפשרי: סנטר העתיד של נבחרת ישראל.
הנתונים הפיזיים מרשימים וגם הרצינות שבה מכבי ת"א לוקחת את הפרויקט הזה. אז מה הבעיה? שאם תרצו לראות את שני החבר'ה האלה משחקים, תצטרכו לראות כדורסל בימי שלישי. כלומר, לראות את הליגה הלאומית. בעצם, אין פה שום בעיה. יש בליגה הזאת המון ישראלים טובים.
עוד שחקנים מתחת לגיל 22, טובים, ראויים ואהובים שלא נכנסו: איתי שגב (גלבעו/גליל), חואקין שוכמן (גלבוע/גליל), רם אליאספור (אשדוד), אדם אריאל (הפועל ירושלים), גולן גוט (הפועל ת"א), נאור שרון (אליצור יבנה).