בשנים האחרונות הרשת מתמלאת בסיפוריהן של נשים שסבלו במשך שנים מכאבי מחזור קשים במיוחד ומרופאים אובדי עצות שאמרו להן ש"ככה זה", עד שאובחנו באנדומטריוזיס - מחלה גינקולוגית כרונית שאחד מתסמיניה הוא כאבים קשים בזמן הווסת ולפעמים לאורך החודש כולו. למורג סמית' מלונדון יש סיפור כזה בדיוק – והוא מהמקרים הקיצוניים ביותר שפורסמו בנושא עד כה.
בריאיון לאתר The Mirror מספרת סמית' בת ה-27 כי היא סבלה מכאבי מחזור מאז הפעם הראשונה שקיבלה, בגיל 16. לדבריה היא נהגה לפספס ימי לימודים ולהקיא עד ארבע פעמים ביום בגלל ההתכווצויות המייסרות שחוותה. וסת ממוצעת שלה ארכה בין עשרה ימים לשבועיים כל חודש, ובגלל הדימום הכבד נאלצה להסתובב תמיד עם בגדים להחלפה: "הייתי צריכה לקחת איתי מכנסיים נוספים, גרביונים, וכסף לחירום כדי שאוכל ללכת ולקנות ג'ינס אם אצטרך", היא מפרטת.
כמו לנשים אחרות, סמית' מספרת שגם לה אמרו הרופאים עוד בנעוריה ש"היא פשוט מהנשים חסרות המזל" ושהיא צריכה ללמוד לחיות עם הכאבים. בניסיון להקל עליה ניתנו לה מרשמים לגלולות נגד היריון, וכדי שתוכל לעבור את בחינות הבגרות ניתנו לה תרופות נגד בחילה.
כשהגיעה לאוניברסיטה החליטו הרופאים שהיא עם גלולות כבר יותר מדי שנים והורו לה להפסיק לקחת אותן, מה שהפך את המחזור שלה לבלתי סדיר. "המשפחה והחברים שלי היו מדהימים והבינו אותי אם לא הרגשתי טוב ונאלצתי לבטל. עם זאת, הרבה נשים מבינות שהמחזור הוא סיוט ושזה יכול להיות די נורא לפעמים, אבל לא במידה שאני חוויתי אותו", היא אומרת.
"הייתי בווסת כל הזמן"
רק כשהייתה בת 21 שמעה לראשונה את המושג "אנדומטריוזיס". המחלה נוצרת כשתאי רירית הרחם מופיעים באזורים שונים באגן ובבטן האישה וגורמים לכאבים חמורים. במשך כמה חודשים, אחרי שעברה ניתוח כדי לקבל את האבחון, הרגישה סמית' כי היא סוף סוף בדרך לתשובה שלה ייחלה ואולי גם לפתרון.
בינתיים הציעו הרופאים שתנסה התקן תוך רחמי הורמונלי, שהיה אמור לשפר את מצבה, רק שאז המחזור הוחמר והיא חוותה אותו כל יום במשך כמעט שנה. "זה היה סיוט שנמשך 11 חודשים", היא מספרת. "הייתי בווסת כל הזמן. הדימומים היו כבדים, נהייתי אנמית, ירדתי די הרבה במשקל, הייתי עייפה בצורה כרונית וחוויתי כאבים. הייתי צריכה לשים כריות חימום על הבטן כל יום עד לנקודה שבה היו לי כוויות".
כשחזרו תוצאות הניתוח המאבחן הגינקולוגית שלה הכריזה ש"לא מדובר באנדומטריוזיס", שכן, לדבריה, אם הייתה חולה באנדו היה הרחם שלה היה נעשה קשה, ואילו שלה "רך כמו עוגת פירות". "במשך כל הזמן הזה חשבתי לעצמי 'בסדר, יש לי תשובה'. ואז בפגישה אחת של 12 דקות, לקחו לי את זה", אומרת סמית'. "בגדול היא אמרה לי פשוט 'תתגברי'".
סמית' לא ויתרה. "חשבתי שגם אם זה לא אנדו, מגיעה לי תשובה כי זה לא נורמלי. זה לא הנורמלי שלי וזה לא הנורמלי של אף אחת אחרת שאני מכירה". היא המשיכה לחקור בנושא ומצאה מרפאה שמתמחה באנדומטריוזיס בבית החולים סנט מרי שבלונדון. המומחה החדש שלה הפריך את חוות הדעת האחרונה והוסיף: "לא, זה אנדומטריוזיס מאה אחוז".
ביולי 2019 עברה סמית' ניתוח שבו נמצאה רקמה הדומה לרירית הרחם שגדלה במקומות אחרים, אותה צרבו הרופאים בלייזר, והיא קיבלה אבחנה רשמית של אנדומטריוזיס בחודש שלאחר מכן. "זה היה משנה חיים", מצהירה סמית'.
כיום מקבלת סמית' מחזור רק פעם בחצי שנה, לאחר שהחליטה להשאיר את ההתקן - שרגע לפני הניתוח הפסיק לגרום לה לדמם מסביב לשעון. הווסת שלה, היא מעידה, כואבת פחות והדימום קל הרבה יותר.
"זה באמת קשה להתמודד עם רופאים. אבל יש כמה אנשים מדהימים במערכת הרפואה", היא אומרת. "לצערי זה לוקח הרבה זמן לפעמים והרבה כוחות לעמוד על שלך ולהגיד 'לא, אתם צריך להקשיב'. ברגע שהגעתי ליחידת האנדו הרגשתי ששומעים ורואים אותי, הרגשתי שיש תוכנית. צריך פשוט להמשיך קדימה. זה לא צריך להיות כל כך קשה, אבל אנחנו מכירות את עצמנו ואנחנו תמיד נהיה הסנגוריות הכי טובות עבורו".