פערים בתגובות למצב 

במצבים של דחק ואובדן אנשים מתמודדים אחרת ומגיבים אחרת זה מזה, ולפעמים אפילו הפוך זה מזה. פעמים רבות קיימת ציפייה לא מודעת שהאנשים הקרובים אלינו יתמודדו כמונו, וכשזה לא קורה נוצרת אכזבה ולפעמים גם ביקורת: 'אתה לא שם בשבילי', או 'מה את רוצה ממני' – וזה מכניס מתח למערכת הזוגית. ישנם זוגות שההתמודדות שלהם דומה לתנועת מטוטלת: כשהאחד במשבר ומתקשה לתפקד השני יחזיק את הדברים, ובשלב מסוים מתחלפים בתפקידים. גם התנועה הזו עלולה לייצר תחושות של כעס, תסכול וריחוק.

מה עושים? אנשים קרובים עשויים להגיב באופן שונה למצבי דחק ומשבר, לכל אחד יש את דרך ההתמודדות שלו, והמשימה שלנו כזוג היא להבין אחד את השני, לתת כבוד לדרכי ההתמודדות אחד של השני ועדיין להצליח להתמודד ביחד למרות השונות. אין צורך להסיק מסקנות על הזוגיות בנקודת הזמן הזו, כי הן עלולות להיות שגויות. נסו לתמוך אחד בשני, להבין אחד את השני, ולתת לגיטימציה להבדלים בדרכי ההתמודדות. 

חזרה לדפוסים קודמים

מצבי חירום ומצבים קיצוניים עלולים לגרום לרגרסיה, בדומה למה שקורה אצל ילדים. כשילדים חווים משבר הם חוזרים לפעמים להרטיב, מתקשים להירדם וכדומה. גם כמבוגרים אנחנו חווים לפעמים רגרסיה: אם, למשל, עבדנו בטיפול זוגי על דפוסי תקשורת טובים יותר והגענו למקום טוב, יתכן שבתקופת משבר נחזור לדפוסים הישנים.

מה עושים? אין צורך להיבהל, ולא כדאי למהר להסיק מסקנות לגבי טיב הזוגיות. אם רכשתם את המיומנות להתנהל אחרת, יש לכם את היכולת לחזור לשם. ממש כמו רגרסיה אצל ילדים, גם רגרסיה בדפוסי הזוגיות מסתדרת בסופו של דבר. נסו לגלות חמלה והבנה כלפי עצמכם – אתם מתמודדים עם מציאות קשה ומורכבת.

הקצנה 

אם ביום-יום יש ביניכם כעסים, יתכן שעכשיו יש יותר כעסים. אם ביום-יום יש ביקורת, יתכן שעכשיו יש יותר ביקורת. הכול מוקצן כי אנחנו במצב של דחק ולחץ, וחלק גדול מהאנרגיה שלנו מושקע בהישרדות פיזית או נפשית. יש לנו פחות סבלנות, פחות אנרגיה נפשית להכיל, וכולנו על הקצה. גם כהורים, רבים מאיתנו צועקים יותר וכועסים יותר על הילדים.

מה עושים? שוב, חשוב לזכור שזו תגובה טבעית למצב. אם לפני המלחמה הזוגיות שלכם הייתה במקום טוב, בשלב מסוים תוכלו להיזכר במה שיישמתם בעבר ולהרגיע את המערכת. אם גם לפני המלחמה היה לכם קשה ועכשיו המצב הקצין, טיפול זוגי עשוי לסייע לכם לעבוד ביחד על שיפור הדפוסים.

הבדלי תפקידים

זוגות רבים מתמודדים עם בן או בת זוג שנמצאים במילואים. זה קשה מאוד, ומשפיע גם על הזוגות החזקים ביותר. למעשה החיים שאנחנו מכירים נעצרו, בן או בת הזוג מתמודדים במילואים עם מציאות מאוד קשה, לפעמים מפחידה, לפעמים משעממת ושוחקת, ואילו נטל ההתמודדות עם משימות הבית נותר על בן או בת הזוג שנשארו מאחור. החוויות של בני הזוג שונות מאוד ורחוקות מאוד וזה מייצר פער גדול, מכביד מאוד על הזוגיות ומקצין דפוסים שליליים בקשר.

מה עושים? מתחשבים אחד בשני ככל האפשר, מסבירים אחד לשני מה אתם צריכים ומה יכול לחזק אתכם – גם את מי שנלחם בחזית וגם את מי שנמצא בעורף, כי שני הצדדים צריכים עזרה, חיזוק, הערכה ומילה טובה. הזכירו לעצמכם שיש ביניכם אהבה ושאתם צריכים לעבור את התקופה הזו כזוג למרות שכרגע אתם מאוד רחוקים. חשוב שנזכיר גם לעצמנו שלא מדובר בנטישה אלא במצב שנכפה על שני הצדדים, וזה לא נגדנו. מי שנשאר בעורף יכול להיעזר במתנדבים, משפחה וחברים – אל תתביישו לבקש עזרה.

 

_OBJ

מחשבות על פרידה 

אם מדובר בקשר ארוך ומשמעותי, חשוב לתת לזה זמן, לעבור תהליך ולהבין שמצב החירום פעמים רבות מקצין את הדברים. אם הקשר היה טוב לפני המלחמה, אולי לא כדאי להסיק מסקנות ולקבל החלטות בעקבות המצב הנוכחי. עם זאת, גם במצב כזה יתכן שפרידה היא צעד נכון והמצב הוא רק תמריץ לקבלת ההחלטה הנכונה.

מה עושים? לפני שמקבלים החלטה כדאי לזכור שאנחנו חיים כרגע במציאות מאתגרת וקשה במיוחד, ולהכניס את זה לסל השיקולים. אם יש ילדים בתמונה עדיף לדחות את קבלת ההחלטה לתקופה יציבה יותר, אלא אם כן מדובר בזוגיות שיש בה סיכון ממשי לאחד מבני הזוג או בני המשפחה.  

חוסר חשק 

בעקבות מצב החירום, גם השגרה הזוגית התערערה. פחות זמן זוגי, פחות בילויים, שינויים בחשק המיני – השינויים האלה מאוד טבעיים. על רקע מצב החירום והאזעקות, קשה מאוד להשתחרר, להרפות ולהרגיש בטוחים ונינוחים. גם ההתרחשויות מסביב משבשות את הזמן הזוגי: משפחות רבות פונו מביתן, חלק מהילדים חזרו לישון עם ההורים, חלק מהמשפחות ישנות בממ"ד, כך שגם ההיבט הטכני מקשה מאוד על מציאת זמן זוגי ואינטימי.

מה עושים? המשימה שלנו כזוג היא להחזיר בהדרגה את הרצף, ולבנות שגרת זוגיות חדשה שיש בה גם חוויות טובות. כדאי לנסות לייצר מרחב זוגי, כמו למשל לשתות קפה ביחד, או לדאוג לסידור לילדים ולצאת ביחד – כל דבר שיאפשר לנו להשקיע בזוגיות שלנו, גם אם מדובר בבילוי "קטן" וקצר.

הכותבת היא עו"ס MSW בעמותת מרכז אלה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. חווים קשיים בזוגיות או זקוקים לתמיכה וסיוע נפשי בעקבות המלחמה, ניתן לפנות לעמותה לתיאום טיפול על ידי מטפלים מוסמכים באתר מרכז אלה או בשליחת וואטסאפ למספר: 050-6644000