מחקר שנערך בבריטניה בקרב יותר מ-860,000 חולים, חשף שורה של תכונות דמוגרפיות הקשורות באופן משמעותי לסיכוי לסבול מתסמיני קורונה ממושכים (לונג קוביד), ביניהן: מין נשי, גיל (מעל 40), עישון, אנשים בעלי אינדקס גבוה של מסת גוף (BMI) ואשפוז עקב קורונה - 19 COVID. עוד נמצא כי קבוצות האוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מהתופעה הן: נשים, מעשנים ואלו שסבלו מזיהומי קורונה חמורים בעבר. החדשות הטובות הן שמטופלים שקיבלו לפחות שתי מנות חיסון נגד הקורונה, נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לחלות במחלה בעתיד, מה שמצביע על כך שלחיסונים אכן יש השפעת מגינות מפני סימפטומים של פוסט קורונה. גם לאורח חיים בריא נמצאה השפעה חיובית על הסיכוי ללונג קוביד. תזונה, פעילות גופנית, מנוחה, שמירה על קשר חברתי וטיפולים משלימים – כל אלה נמצאו כיעילים בהפחתת הסיכוי לסבול מהתופעה.
המחקר מצא גם כי מצבי חרדה, דיכאון, אסתמה, סוכרת וירידה בתנגודת החיסונית, היו קשורים אף הם לסבירות גבוהה יותר לסבול מלונג קוביד. כמו כן, נשים נמצאות בסיכון גדול יותר לסבול מתסמינים ארוכי טווח הכוללים סימפטומים נרחבים יותר. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שהורמונים המצויים בגופן עשויים למלא תפקיד בהנצחת המצב ההיפר-דלקתי של השלב החריף של הקוביד גם לאחר ההחלמה. בנוסף, שני מחקרים שפורסמו בכתב העת British Medical Journal מצביעים על סיכון מוגבר בקרב נשים בגיל העמידה לפתח תסמיני פוסט קורונה, לרבות עייפות, קוצר נשימה, כאבי שרירים, חרדה, דיכאון ו"ערפול מוחי".
גם צעירים מתמודדים עם לונג קוביד
חשוב לציין כי למרות הקשר בין תסמיני פוסט קורונה לגיל המבוגר, בספרות הרפואית מתועדים גם מקרים של תסמינים וסיבוכים מתמשכים של קורונה בקרב מחלימים צעירים, שלפני ההידבקות בנגיף הקורונה הוגדרו כבריאים. כך, למשל, דווח בכתב העת Lancet Respiratory Medicine על אישה בשנות העשרים לחייה מאירלנד, אחות במקצועה, שנדבקה בנגיף הקורונה בבית החולים בבירה דבלין שבו עבדה, ופיתחה תסמיני קוצר נשימה, גודש באף, גרון כואב, עייפות מוגברת וקצב לב מואץ, שהטרידו אותה במשך שבועות ארוכים. היא התמודדה עמם באמצעות סיוע נפשי ופעילות גופנית בעצימות מתונה.
בכל הנוגע לנגיף הקורונה, גם כעת, 3 שנים מאז פרוץ המגיפה עדיין נותרו שאלות פתוחות. למשל - כמה תופעת הלונג קוביד נפוצה ואיך אנחנו יכולים להתגונן מפניה? הבעיה העיקרית היא שלמרות העובדה שהנתונים והמחקרים מצביעים על כך שישנם גורמים שיכולים להפחית את הסיכון לתופעה (בעיקר חיסונים), עדיין אין בנמצא דבר שיכול לחסל לחלוטין את הסיכון לכך, למעט הימנעות מהדבקה. לפיכך, כדי לשמור על הבריאות לטווח הרחוק מומלץ להתחסן נגד קורונה ולהישמע להנחיות משרד הבריאות. החיסון בטוח לשימוש ויעיל נגד וריאנטים וזנים שונים של הווירוס. לאחרונה אף נכלל חיסון מותאם לזן האומיקרון (חיסון דחף) המיועד לבני 5 ומעלה. כמו כן, חשוב לא רק לזהות את האנשים העשויים להיות בסיכון גבוה לפתח סימפטומים של פוסט-קורונה ולהציע מעקב וטיפול אם נדרש, אלא גם לתכנן אמצעי בריאות הציבור ברמת האוכלוסייה הכללית.
לסיום מסר אופטימי: אחרי שלוש שנות התמודדות עם המגפה אנחנו כבר יודעים לומר, שרוב האנשים הבריאים סובלים מסימפטומים קלים בלבד, אשר חולפים תוך ימים ספורים. שמרו על אורח חיים בריא, הימנעו מעישון והתחסנו - כך תוכלו לצמצם את הסיכויים לסבול מהשפעתו המתמשכת של הנגיף.
הכותב הוא ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור, מאוחדת